משבר תקופת הברונזה המאוחרת – הבדלי גרסאות

▲לאחר תקופת חורבן חלקי קודמת בסופה של תקופת הברונזה התיכונה, החלה תקופה של שגשוג בסהר הפורה ובאגן המזרחי של הים התיכון בתקופת הברונזה המאוחרת. המשבר בסוף תקופה זו בולט ומפתיע במיוחד על רקע שגשוג זה.

▲[[כתב יתדות]] על לוחות חרס בלשון ה[[אכדית]] שימש כ[[לינגואה פרנקה]] לקשרי דיפלומטיה וסחר גלובלי, לא רק ב[[מסופוטמיה]] אלא גם בשאר ישובי הסהר הפורה. דוגמה מפורסמת היא אוסף המכתבים המכונה [[מכתבי אל-עמארנה]], מן [[המאה ה-14 לפנה"ס]], הכתובים באכדית אף-על-פי שרבים מהם נשלחו ממלכים בכנען אל מלכי מצרים. במכתבים בין שליטים דומים בחשיבותם, הם נהגו לפנות זה אל זה בתארי קרבה כמו "אחי", "אבי" או "בני". בכמה מקרים הם אכן היו קרובי משפחה באמצעות קשרי נישואין, למשל [[תושרתה]] {{אנג|Tushratta}} מלך [[מיתני]] השיא את אחותו קלו-חיפה לפרעה [[אמנחותפ השלישי]], ולאחריה גם את בתו טאדו-חיפה, שלאחר מות אמנחותפ נישאה לבנו [[אחנתון]]. לתכתובת בין המלכים התלוו בדרך-כלל מתנות יקרות, בעיקר זהב, כסף, ברונזה ונחושת, תכשיטים וחפצי נוי, קערות אבן וקופסאות הבנה, בגדי פשתן, כלי שמן ממותק ובשמים, וכן מרכבות וסוסים. אחד ממכתבי אל עמארנה כולל פירוט בן 241 שורות של מתנות שנשלחו{{הערה|קליין 2015, עמ' 56}}. במכתב שהתגלה בבבל כתוב "זוג אחד של נעלי עור בסגנון ה[[כרתים|כפתורי]], שנשלחו מ[[זימרילים]] מלך [[מארי]] לארמון [[חמורבי]] מלך בבל... אך הוחזרו לשולח"{{הערה|קליין 2015, עמ' 18-19}}. התעודות מגלות שהשליטים שלחו זה לזה גם מומחים ואומנים, כמו רופאים, פסלים, וסתתי אבן. ציורי [[פרסקו]] בסגנון ה[[התרבות המינואית|מינואי]], שכנראה נעשו על-ידי אומנים מכרתים, נמצאו בין השאר באתרי [[תל אל-דבע]] במצרים, [[תל כברי]] בישראל, [[אללח']] בטורקיה ו[[קטנה (עיר מדינה)|קטנה]] בסוריה{{הערה|קליין 2015, עמ' 60}}.