משבר תקופת הברונזה המאוחרת – הבדלי גרסאות

 

מספר אתרים ארכאולוגיים בכנען חרבו בתקופת המשבר, ביניהם [[תל עכו]], [[העיר העתיקה של בית שאן|בית שאן]], [[תל מגידו|מגידו]], [[תל לכיש|לכיש]], [[תל חצור|חצור]], [[עקרון (עיר מקראית)|עקרון]], [[תל אשדוד|אשדוד]], [[אשקלון (עיר עתיקה)|אשקלון]], ותל [[דיר עלא]] בעבר הירדן{{הערה|קנאפ ומאנינג 2016, עמ' 130}}. כמו בשאר אתרים בלבנט, גם באתרי כנען לא ברור בדרך-כלל מהו התאריך המדוייק של החורבן ומי היו המחריבים. כמה מן החורבנות יוחסו ל[[התנחלות השבטים]] של בני-ישראל בראשות [[יהושע בן-נון]] המתואר במקרא, ואולם מסע הכיבושים של יהושע שנוי כיום במחלוקת בין הארכאולוגים, גם משום שדווקא את שני החורבנות הבולטים ביותר בסיפור המקראי, ביריחו ובעי, לא ניתן לקשר לאתרים במאה ה-12 לפנה"ס. שכבות החורבן בלכיש ובמגידו מתוארכות כיום ל-1130 לפנה"ס לערך, למעלה ממאה שנה לאחר חורבן חצור ב-1250 לפנה"ס לערך, ולפיכך לא אירעו במהלך שנות חייו של אדם אחד. באשדוד, בעקרון ובאשקלון, וכן ב[[גת (עיר פלשתית)|גת]], השכבות שלאחר תקופת המשבר משוייכות להתיישבות הפלשתים. בית שאן, עכו ותל דיר-עלא היו לפני המשבר מרכזים של השלטון המצרי בכנען{{הערה|קנאפ ומאנינג 2016, עמ' 130-131}}.

 

=== ב[[מצרים העתיקה|מצרים]] ===