קונגרס ברלין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג) |
מ הגהה, קישורים פנימיים |
||
שורה 5:
===פאן-סלאביות===
במהלך [[המאה ה-19]] התעוררו תנועות רבות ברוסיה ובבלקן שדגלו ב[[פאן-סלאביות]]. בדומה
===האינטרסים של המעצמות ===
כאמור קודם לכן, רוסיה שאפה לשלוט על הבלקן מטעמים אידאולוגים של פאן-סלאביות (אם כי ניתן לומר גם ששאיפתה לשלוט בבלקן, מטעמים אימפריאליים או אסטרטגיים, תורצה במונחים פאן סלאביים). שליטה רוסית בבלקנים תאפשר לרוסיה אחיזה טובה יותר בים השחור ולאחר מכן גם [[הים התיכון|בים התיכון]]. בריטניה, שרצתה לשמור על [[מאזן כוחות]] בין מעצמות אירופה ולשמור על האינטרסים שלה ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], ניסתה למנוע מרוסיה בכל דרך להשיג את מטרותיה שכן שליטה רוסית בים התיכון משמעותה הפרת מאזן הכוחות בין המעצמות ובהמשך אף התנגשות ישירה בין האינטרסים
===התאמתו של חוזה סן סטפנו===
שורה 20:
* {{דגל|הקיסרות הגרמנית||+}} - יוצגה על ידי קנצלר גרמניה [[אוטו פון ביסמרק]] ו[[כלודוויג, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט]]. ביסמרק רצה לפתור את הסכסוך בבלקן בדרכי שלום. הוא לא היה מעוניין במלחמה העלולה לפגום בהתעצמות גרמניה. החלטות הסכם סאן סטפנו פגעו בבת בריתה של גרמניה, אוסטרו-הונגריה, עד כדי אפשרות של פריצת מלחמה בין רוסיה לאוסטרו-הונגריה ואף מעצמות נוספות. ביסמרק רצה לשמור על ברית שלושת הקיסרים על מנת שתהיה ברית חזקה כנגד צרפת ובריטניה{{הערה|פירוט נוסף בערך [[הגורמים למלחמת העולם הראשונה]]}}. מלחמה בין רוסיה לאוסטרו-הונגריה תפרק את הברית הגרמנית-רוסית-אוסטרו-הונגרית ותשאיר את גרמניה במצב פגיע. מטרתה העיקרית של גרמניה אם כן הייתה לפתור את הסכסוך בבלקן בין אוסטרו-הונגריה לרוסיה בדרכי שלום.
* {{דגל|בריטניה||+}} - הנציגים המשתתפים מטעם בריטניה היו ראש ממשלתה ושר החוץ שלה - [[בנג'מין ד'יזראלי]] ו[[רוברט גסקוין ססיל|רוברט ססיל]] (בהתאמה). ראש הממשלה [[דיזראלי]] זעם על הישגי רוסיה במלחמה ודרש לבטל את חוזה סן סטפנו אחרת יכריז מלחמה על רוסיה. בריטניה רצתה לשמור על מאזן הכוחות הקיים באירופה, וזאת על ידי ביטול חוזה סן סטפנו והחזרת המצב לקדמותו.
* {{דגל|האימפריה הרוסית||+}} - יוצגה על ידי נסיך רוסיה, [[אלכסנדר גורצ'קוב]]. רוסיה השתתפה בקונגרס בעל כורחה שכן הייתה מרוצה מתוצאות המלחמה
* {{דגל|האימפריה האוסטרו-הונגרית||+}} - נציגה לקונגרס היה שר החוץ שלה, [[דיולה אנדראשי]]. [[בוסניה (אזור)|בוסניה]] ו[[הרצגובינה (אזור)|הרצגובינה]] הובטחו לה על ידי רוסיה תמורת נייטרליות במלחמה מול האימפריה העות'מאנית, אך על פי החלטות חוזה סן סטפנו היא קיבלה אותן רק כבנות חסות ולכן רצתה לערוך שינויים בחוזה. בנוסף רצתה למתן את ההשפעה הרוסית באזור הבלקן.
* {{דגל|הרפובליקה הצרפתית השלישית||+}} - לצרפת לא היה אינטרס ישיר בבלקן. בדומה לבריטניה, גם צרפת רצתה שמאזן הכוחות באירופה יישאר ככל שניתן על כנו על מנת שתוכל להמשיך לדאוג לאינטרסים שלה בקולוניות ברחבי העולם.
שורה 36:
# ביטול [[חוזה סן סטפנו]].
# שטחה של [[ממלכת בולגריה|נסיכות בולגריה]] שקמה אחרי חוזה סן סטפנו כישות עצמאית צומצם - החלק הדרום מזרחי ([[רומליה המזרחית]]) הוחזר לאימפריה העות'מאנית והחלק הדרום מערבי קיבל [[אוטונומיה]] בחסות עות'מאנית.
# [[סרביה]], [[רומניה]] ו[[מונטנגרו]] קיבלו עצמאות [[דה פקטו]] אך
# [[בסרביה|דרום בסרביה]] נשאר כשטח בשליטת רוסיה.
# האימפריה האוסטרו-הונגרית קיבלה חסות על [[בוסניה והרצגובינה]].
| |||