ויקיפדיה

המערכה באוקיינוס האטלנטי (1939–1945) - מתקפת אוניות השטח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
סיירת קרב ==> סיירת מערכה
תיקון כיווניות להערת שוליים
שורה 4:
 
==הצי הגרמני בתחילת המערכה==
[[תמונהקובץ:Admiral Graf Spee Flames.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אוניית המערכה זוטא גרף פון שפי עולה באש וטובעת]]
[[הצי הגרמני הקיסרי]] של [[מלחמת העולם הראשונה]], שהיה קרוב בהיקפו וברמתו לצי הבריטי הוטבע רובו ככולו על ידי מפקדיו לאחר הכניעה במלחמה.
מפקד הקריגסמרינה - הצי הגרמני המתחדש - [[דרגות הוורמאכט|גרוס אדמירל]] [[אריך רדר]] תכנן תוכנית ארוכה ומקיפה לחידוש הצי. במסגרת תוכנית זו היה הצי אמור לכלול 13 [[אוניית מערכה|אוניות מערכה]] מסוגים שונים, 12 [[סיירת כבדה|סיירות כבדות]], 8 [[נושאת מטוסים|נושאות מטוסים]], ועוד. ואולם, השלמת התוכנית נועדה ל-[[1947]]; עם פרוץ המלחמה ב-1939 לא היה הצי הגרמני מוכן למלחמה{{הערה|1=The Oxford Companion to the Second World war, p. 473|כיוון=שמאל}}.<br />
 
יחד עם זאת, בשלב הראשון של המלחמה היה מספרן של הצוללות קטן מאוד יחסית. אוניות השטח הן שהיוו את האיום העיקרי על השיירות הבריטיות, והאוניות החזקות ביותר היו סיירות כבדות, שהוגדרו על ידי הגרמנים כ- Panzerschiff ("אונייה משוריינת"); הבריטים הגדירו אוניות אלו כסוג בפני עצמן, חזק יותר מסיירת ופחות חזק מ[[אוניית מערכה]]; סוג זה הוגדר כ[[אוניית מערכה זוטא]], Pocket Battleship.
 
שתיים מאוניות אלו, הסיירות הכבדות "ליצו" (Lützow){{הערה|1=שמה המקורי של האונייה היה '''דויטשלנד''', אך היטלר חשש מהנזק המוראלי במקרה של הטבעת האונייה, ולכן הורה על שינוי שמה.}} ו[[אדמירל גרף שפה]], היו בים עוד לפני הכרזת המלחמה, ויצאו מיד לתקיפת אוניות סוחר. "ליצו" הוחזרה לגרמניה לקראת [[הזירה האירופאית 1941-1939#ההשתלטות על סקנדינביה|הפלישה לנורווגיה]] לאחר שהטביעה שתי אוניות סוחר בלבד; "אדמירל גרף שפה" הצליחה להטביע תשע אוניות ב[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]] עד שנלכדה ב-[[13 בדצמבר]] [[1939]] בידי כוח משימה בריטי נחות ממנה בפתח הנהר [[ריו דה לה פלטה]] ב[[אורוגוואי]]. לאחר שנפגעה קשות בקרב הטביע רב החובל של "אדמירל גרף שפה" את אונייתו, והתאבד.
שורה 14:
שתי אוניות מלחמה נוספות שהתפרסמו יותר מהקודמות היו הסיירות [[שרנהורסט (סיירת)|שרנהורסט]] ו[[גנייזנאו (סיירת)|גנייזנאו]]. הן יצאו לפשיטה ראשונה ב-[[23 בנובמבר]], ואז הטביעו את אוניית הסוחר החמושה "רוולפינדי" (Rawalpindi) בצפון האוקיינוס האטלנטי לפני שחזרו לבסיסן. אוניות אלה היוו איום מתמיד על השיירות עד 1941, בשל מהירותן הרבה וחימושן הכבד.
 
==המתקפה העיקרית של אוניות השטח==
פעולות הצי הגרמני נגד השיירות הושהו במהלך [[הזירה האירופאית 1941-1939#ההשתלטות על סקנדינביה|הפלישה הגרמנית לנורווגיה]], באפריל [[1940]]. ואולם, לאחר שנורווגיה נפלה לידי הגרמנים, הופנו אוניות השטח חזרה לתקיפת השיירות.
 
[[תמונהקובץ:Admiral Scheer in Gibraltar.jpg|שמאל|ממוזער|300px|אוניית המערכה זוטא [[אדמירל שר (אונייה)|אדמירל שר]] ב[[גיברלטר]], [[1936]]]] דוגמה לכוחן של אוניות השטח הייתה התקפתה של [[אוניית מערכה זוטא|אוניית המערכה זוטא]] '''[[אדמירל שר (אונייה)|אדמירל שר]]''' על השיירה HX-84. השיירה, בת 37 אוניות סוחר, הייתה מלווה באוניית סוחר חמושה אחת בלבד, '''[[ג'רוויס ביי]]''' (עדיין לא היו די אוניות ליווי כדי לתת מענה מספיק לשיירות). "אדמירל שר" הבחינה בשיירה ב-[[5 בנובמבר]] [[1941]], וניגשה להתקפה. אוניית הליווי, למרות שהייתה נחותה באופן מוחלט מהאונייה הגרמנית וחסרת כל סיכוי פנתה כדי לתקוף את "אדמירל שר". אוניית המלחמה הגרמנית הטביעה אותה תוך כמה דקות, והמשיכה להטביע חמש אוניות סוחר נוספות; ואולם, הזמן שחלף עד להטבעת ה"ג'רוויס ביי" אפשר לשאר אוניות השיירה להתחמק ולמנוע אסון כבד בהרבה. רב החובל של ה"ג'רוויס ביי" זכה ל[[צלב ויקטוריה]] על גבורתו והקרבתו.
 
התקפתה של "אדמירל שר" הייתה חמורה כל כך, עד שהבריטים השעו את כל תנועת השיירות, וכל יחידות צי הבית (home fleet) הופנו כדי ללכוד אותה; ואולם, האונייה הגרמנית הצליחה לחמוק ל[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]] ולהמשיך בהתקפתה במהלך פברואר [[1941]]. הבריטים המשיכו במצוד, אך "אדמירל שר" הצליחה לחמוק ולחזור ל[[קיל]], ב-[[1 באפריל]] 1941.
שורה 23:
הבריטים חידשו תוך זמן קצר את השיירות, אך הן לוו על ידי [[אוניית מערכה|אוניות מערכה]] ו[[סיירת כבדה|סיירות כבדות]]. האוניות הגרמניות העדיפו לא להיכנס לקרב מול אוניות אויב בעלות עדיפות עליהן, ועובדה זו מנעה מסיירות הקרב שרנהורסט וגנייזנאו לתקוף כמה שיירות שהיו מוגנות בידי אוניות מערכה. יחד עם זאת, שתי סיירות הקרב האמורות פשטו גם הן באוקיינוס האטלנטי, מינואר עד מרץ 1941, והטביעו בפשיטה זו 22 אוניות סוחר. הן הגיעו לנמל [[ברסט (צרפת)|ברסט]] כדי להצטייד מחדש ולאפשר תיקון נזקים.
 
[[תמונהקובץ:PE Atomtest 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסיירת '''פרינץ אויגן''']]
שיאן של הפשיטות הללו הייתה גיחתן של אוניית המערכה '''[[ביסמרק (אונייה)|ביסמרק]]''' והסיירת הכבדה '''[[פרינץ אויגן (סיירת)|פרינץ אויגן]]'''. ביסמרק היוותה סיכון חמור ביותר לשיירות, עקב חימושה הכבד ומהירותה הרבה. "ביסמרק" יצאה מ[[הים הבלטי]] ב-[[21 במאי]] [[1941]]. ב-[[24 במאי]] לפנות בוקר יורטה על ידי [[סיירת מערכה|סיירת המערכה]] הבריטית '''[[אה"מ הוד|הוד]]''' ואוניית המערכה '''[[אה"מ פרינס אוף ויילס|פרינס אוף ויילס]]'''. "הוד" ספגה פגיעה ישירה במחסן התחמושת שלה והתפוצצה, ואולם "ביסמרק" נפגעה במכלי הדלק שלה ואיבדה דלק רב; הערכת המצב הייתה שעל האונייה להגיע לברסט כדי לטפל בדליפה ושלא תוכל להמשיך בגיחה. הבריטים המשיכו לעקוב אחרי "ביסמרק", וב-[[26 במאי]] הצליחו מפציצי טורפדו מנושאת המטוסים [[אה"מ ארק רויאל|ארק רויאל]] לגרום למערכת ההיגוי של "ביסמרק" נזק כבד, שמנע ממנה לחזור לנמל. למחרת, ב-[[27 במאי]], טובעה "ביסמרק" על ידי אוניות מערכה בריטיות.
 
שורה 34:
בנוסף לאוניות השטח ה"קונבנציונליות", עשו הגרמנים שימוש באוניות פשיטה. אוניות אלה היו אוניות סוחר רגילות שהוסבו לשאת תותחים, מבלי לשנות את מראיהן. בשל חזותן התמימה הן היו יכולות להתקרב לאוניות של בעלות הברית ולהטביע או ללכוד אותן.
 
גרמניה הפעילה עשר אוניות מעין אלו. היו אלה אוניות ב[[תפוסה]] שנעה בין 3,860 ל-9,400 טון; הן היו חמושות ב[[תותח|תותחי]]י 150 מ"מ, צינורות [[טורפדו]] וחימוש אחר, ונשאו גם [[מטוס ימי]] לסיור. כל אלה היו [[הסוואה|מוסווים]], כך שמרחוק נראו אוניות אלה כאוניות תמימות. האוניות תדלקו וקיבלו אספקה מאוניות גרמניות שפעלו ברחבי האוקיינוס, ולעיתים גם מבסיסים [[יפן|יפניים]]; הן פעלו בעיקר בדרום [[האוקיינוס האטלנטי]] וב[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]]. ההסוואה של אוניות אלו הייתה טובה מאד, ורק במהלך [[1943]] הנהיגה האדמירליות הבריטית שיטה יעילה לזיהוי ששללה מהגרמנים את יכולתם להסתוות לאוניות תמימות{{הערה|1=The Oxford Companion to the Second World War, p. 93.|כיוון=שמאל}}.
 
מטרתן העיקרית של אוניות אלה הייתה ליצור בלבול ומבוכה בכל שיטת השיירות, ולהכריח את הצי הבריטי להקצות כוחות גדולים לחיפוש אחריהן, וכך לפזר את כוחותיו. בסך הכל, הטביעו אוניות אלה 133 אוניות סוחר בתפוסה כוללת של כמעט 830,000 טון{{הערה|1=http://www.iwm.org.uk/upload/package/8/atlantic/surface.htm.}}.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/המערכה_באוקיינוס_האטלנטי_(1939–1945)_-_מתקפת_אוניות_השטח"