מלחמת פקח ואחז – הבדלי גרסאות

על פי המתואר בספרי מלכים וישעיהו, במלחמה בין ישראל לבין יהודה הטיל פקח מצור על ירושלים אך לא הצליח ללוכדה. בהמשך פרק ז' בספר ישעיהו אף נרמז כי, ככל הנראה, התכנון המקורי של רצין ופקח היה לבצע [[הפיכה]], להדיח את אחז ולהמליך את [[בן טבאל]] על יהודה מטעמם.{{הערה|שם=ישעיהו}}

בשונה מהתיאור הלקוני הרב אשר מופיע במקורות המוזכרים לעיל, סיפור המלחמה בין שני המלכים ב[[דברי הימים]], מובא בפירוט רב יותר:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיִּתְּנֵהוּ ה' אֱלֹהָיו, בְּיַד מֶלֶךְ אֲרָם, וַיַּכּוּ-בוֹ, [[שבוי|וַיִּשְׁבּוּ]] מִמֶּנּוּ שִׁבְיָה גְדוֹלָה וַיָּבִיאוּ [[דמשק|דַּרְמָשֶׂק]]; וְגַם בְּיַד-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, נִתָּן, וַיַּךְ-בּוֹ, מַכָּה גְדוֹלָה. וַיַּהֲרֹג פֶּקַח בֶּן-רְמַלְיָהוּ בִּיהוּדָה, מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף בְּיוֹם אֶחָד, הַכֹּל בְּנֵי-חָיִל: בְּעָזְבָם, אֶת-ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם. וַיַּהֲרֹג זִכְרִי גִּבּוֹר אֶפְרַיִם, אֶת-מַעֲשֵׂיָהוּ בֶּן-הַמֶּלֶךְ, וְאֶת-עַזְרִיקָם, נְגִיד הַבָּיִת; וְאֶת-אֶלְקָנָה, מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ. וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֲחֵיהֶם מָאתַיִם אֶלֶף, נָשִׁים בָּנִים וּבָנוֹת, וְגַם-שָׁלָל רָב, בָּזְזוּ מֵהֶם; וַיָּבִיאוּ אֶת-הַשָּׁלָל, לְ[[שומרון (עיר)|שֹׁמְרוֹן]]|מקור={{תנ"ך|דברי הימים ב|כח|ה|ח}}}}

עם הבאתם של שבויי יהודה לשומרון, התערב [[עודד (נביא בשומרון)|עודד הנביא]] לטובתם. עודד פנה אל הציבור ואל המנהיגים של [[ממלכת ישראל]] והוכיח אותם כי תפיסת שבויים ושיעבודם (כפי שהיה נהוג אז) מקרב אחיהם בני ישראל, היא שגויה במהותה; וזאת גם מפני שתבוסת האויב - ממלכת יהודה - הייתה מאת האל. כתוצאה מדבריו קמו אנשים נוספים "מראשי בני אפרים": עזריהו, יחזקיהו ועמשא והצטרפו לטענתו, כי לקיחת השבויים מבני [[שבט יהודה]] תחשב ל[[חטא]] ולאשמה בממלכת ישראל. דבריו התקבלו, ושבויי ממלכת יהודה הוצאו מהשיעבוד וזכו ליחס מכובד; הם טופלו וצוידו כראוי לאחים, והובאו ל[[יריחו]], כדי שישובו לבתיהם.{{הערה|ספר דברי הימים ב', פרק כ"ח, פסוקים ט'-ט"ו}}

 

נראה כי המלחמה בין ממלכת יהודה לבין ממלכת ישראל גררה בעקבותיה שינוי [[טריטוריה|טריטוריאלי]] משמעותי בגבולות ממלכת יהודה:

* '''[[אדום (עם)|ממלכת אדום]]''' - ייתכן שהמלחמה מול פקח ורצין אילצה את אחז להחליש את השמירה על הגבול הדרומי, וכתוצאה מכך כבשו האדומים את אילת כפי שמתואר בתנ"ך ({{תנ"ך|מלכים ב|טז|ו}}).{{הערה|כך לפי [[אליה שמואל הרטום|א. ש. הרטום]] בפירושו את הפסוק להלן בספר מלכים ('''ספר מלכים''', מהדורה 15, [[הוצאת יבנה]], [[תל אביב]], [[1967]]), עמ' 145.}}

 

אף על פי ש[[ישעיהו]] ניסה להפיח ביטחון בלב אחז,{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|ז|ד}}}} נבהל האחרון וביאושו שלח אחז בקשת עזרה המלווה בהכרזת השתעבדות ל[[תגלת-פלאסר השלישי]].{{הערה|שם=מלחמות התנ"ך}}{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|טז|ז}}}} לא ניתן אמנם להסיק בוודאות כי בקשת הסיוע של אחז היא זאת שהניעה את [[מלכי אשור|מלך אשור]] לצאת למערכה נגד ארם דמשק וממלכת ישראל בשנת [[המאה ה-8 לפנה"ס|733/2 לפנה"ס]], או שבלאו הכי התכוון לצאת למסע מלחמה באזור זה ולשבור סופית את כוחה של דמשק מתוך מטרה לחזק את שליטתו ב[[לבנט]]. ניתן להניח כי בקשתו של אחז החישה, לכל היותר, את תגובת תגלת-פלאסר, ואילו טיב פעולותיו נגד דמשק וישראל - שכללו את חיסולה של ארם דמשק ושל חלקה הצפוני של ממלכת ישראל, תוך סיפוחן כפחוות לתחומי [[האימפריה האשורית]], מלמדת שדמשק וישראל, שקודם נכנעו לאשור ושלמו מס לתגלת-פלאסר, חזרו וחטאו נגדו (אם כי חטא זה לא פורש במקורות). מידיעה שהשתמרה ב[[דברי הימים א']] ניתן להבין ש[[צבא אשור|צבאו של תגלת פלאסר השלישי]] הרחיק בעבר הירדן המזרחי דרומה עד לאזור ההתיישבות של שבטי [[שבט מנשה|מנשה]], [[שבט גד|גד]] ו[[שבט ראובן|ראובן]].{{הערה|ספר דברי הימים א', פרק ה', פסוק כ"ו}}