|
===לאחר השתלטות הקומוניסטים על בולגריה===
במאי 1948 פורקה חזית המולדת היהודית ובמקומה הוקמה הוועדה למיעוט היהודי שליד הוועד המרכזי של חזית המולדת. נאסרה הפצת עיתונים ציוניים, ובעקבות האיסור פרשה התנועה הציונית מהקונסיסטוריה.{{הערה|שם=קשלס3}}{{הערה|חיים קשלס, '''קורת יהודי בולגריה''', כרך ד' - מאחורי מסך הברזל, עמוד 247.}} עם הקמת [[מדינת ישראל]] החל גל עלייה גדול מבולגריה. את המבצע ארגן [[שייקה דן]] והוא הסתייע בראשי ופעילי התנועה הציונית בבולגריה. ביולי 1948, ניסו ראשי הקונסיסטוריה, אשר כאמור הייתה בשליטת הקומוניסטים היהודים, לבצע מחטף ולהשתלטלהשתלט על מנגנון העלייה לישראל תוך קבלת הסכמה מהשלטונות. במקביל, ננקטו פעולות להרחקת פעילי התנועה הציונית מהמנגנונים השונים. ראשי הקונסיסטוריה החלו מערימים קשיים ביורוקרטיים על מבקשי האשרות מהקהילות השונות. בשלהי יולי נערך כינוס דחוף של הקונסיסטוריה בשיתוף המפלגות הציוניות ובו טענו ראשיה כי ישנם כשלים בתהליך ההגירה ולכן הוחלט להעביר את ניהולו לידי הקונסיסטוריה. למרות ההחלטה, קשריו האישיים של שייקה דן עם שלטונות בולגריה וראשי מנגנוני הביטחון של המדינה הובילו לכך שהוא ריכז בפועל את העלייה מבולגריה, וזכה גם לשיתוף פעולה מסוים מצד הקונסיסטוריה. [[חיים קשלס]] שמונה רשמית על ידי [[משרד החוץ]] לקצין העלייה מבולגריה לא זכה לשיתוף פעולה מהגורמים השונים ותפקידו נותר כמעט ריק מתוכן. מפעל העלייה המשיך תוך מאבק בין הקונסיסטוריה לבין ראשי התנועה הציונית, תוך שראשי הקונסיסטוריה ניסו ללא הצלחה להטיל מגבלות שונות על היקף וגילאי היוצאים מבולגריה. ראשי חזית המולדת הבולגרית לא שעו לבקשות ההגבלה של הקונסיסטוריה והגיעו לסיכומים ישירות מול שייקה דן.{{הערה|שלמה שאלתיאל, '''מארץ הולדת למולדת''', עמודיםעמ' 252-241241–252.}} בשלהי 1948 צומצמו עוד תפקידיה של הקונסיסטוריה והוגבלו לתחומי התרבות החינוך והדת.{{הערה|שם=קשלס3}} בראשות הקונסיסטוריה עמד ה[[כלכלן]] פרופסור [[ז'אק נתן]] אשר כיהן בהמשך גם כסגן נשיא מועצת המדינה לענייני אמנות, תרבות ומדע.{{הערה|[http://www.jta.org/1949/08/29/archive/head-of-bulgarian-jewish-consistory-appointed-vice-president-of-state-cultural-body Head of Bulgarian Jewish Consistory Appointed Vice-president of State Cultural Body], {{כ}} 29 באוגוסט 1949,{{כ}} באתר The global jewish news source {{אנגלית}}.}}
ב-[[28 במאי]] [[1949]], עם תום השלב המרכזי של גל העלייה לישראל ערכה הקונסיסטוריה [[מפקד אוכלוסין]] בקרב קהילות יהודי בולגריה ובו נמנו 9,695 יהודים, למעלה ממחציתם התגוררו בסופיה. ביוני 1949 נערכה ועידת הקונסיסטוריה הרביעית{{הערה|מאז עליית חזית המולדת לשלטון.}} ובה הוחלט על פרישה מ[[הקונגרס היהודי העולמי]], על סגירת בתי הספר של הקהילות היהודיות בערים השונות בשל חוסר בתלמידים ומסירת המבנים לידי הממשלה. ב-[[20 באפריל]] [[1952]] התכנסה הוועידה החמישית של הקונסיסטוריה ובה השתתפו נציגים מ-13 קהילות בלבד. יצחק פרנסז ציין כי בבולגריה מתגוררים 7,676 יהודים. בהחלטה המסכמת של הקונסיסטוריה נקבע כי יהודי בולגריה ימשיכו להשתתף בבניין הסוציאליזם בבולגריה תוך הבעת שנאה ל[[אימפריאליזם]] של [[בריטניה]] ו[[ארצות הברית]].{{הערה|חיים קשלס, '''קורות יהודי בולגריה''', כרך ד' - מאחורי מסך הברזל, עמודים 300-295.}}
|
