הבדלים בין גרסאות בדף "שאול שמואל סירירו"

אין תקציר עריכה
רבי '''שאול שמואל סירירו''' ([[ה'שכ"ו]] - [[ה'תט"ו]]) היה רבה של העיר [[פאס]] ו[[ראש ישיבה|ראש]] ה[[ישיבה]] הגדולה בעיר.
==ביוגרפיה==
נולד בשנת [[ה'שכ"ו]]{{הערה|כך עולה מחתימת ספרו חנוך לנער: "היום ט"ו לאייר שנת תצשצ"ה נשלמו חמישים שנה שחברתי זה הפירוש, וכשסיימתייווכשסיימתיו הייתי בן י"ט שנה".}} ב[[פאס]] בשם '''שאול סירירו''' לאביו רבי דוד סרירו, מ[[גירוש ספרד|מגורשי קסטיליה]]. את השם "שמואל" הוסיף במהלך חייו, כנראה [[שינוי שם#שינוי שם כסגולה ביהדות|כדי להרפא ממחלה]]. לצד השתלמותו בתורה, למד גם [[פילוסופיה]], [[מחשבת ישראל]] ו[[קבלה]]. כמו כן, עסק גם בכתבים [[נצרות|נוצריים]], כדי להיאבק ב[[התנצרות]]{{הערה|ראו דרושי מהרש"ש סירירוןסירירו דרוש ה, דרוש דרוש ט ודרוש יג}}. בשנת שנ"ט (1589), והוא בן 33, מונה ל[[ראש ישיבה]] בפאס, ושנתיים לאחר מכן, התמנה כ[[דיין (הלכה)|דיין]] בבית דינו של רבי [[וידאל הצרפתי (הצוף דבש)|וידאל הצרפתי]]. בשנת [[ה'שנ"ט]] נתמנה לראש החכמים בעירו{{הערה|הרב [[יעקב משה טולידאנו]] מציין שמינויו היה לאחר פטירת הרב [[שמואל אבן דנאן]] בשנת [[ה'שפ"ב]] (נר המערב עמ' 105), אולם בספר דרשותיו (דרוש א) מצויה דרשה שנשא לאחר מינויו, בשנת [[ה'שנ"ט]]}}. בשנת [[ה'שפ"ג]] עבר ל[[צפרו]], כנראה מעומס עבודת הרבנות בפאס, ונראה שמשם עבר ל[[תטואן]], אך לאחר זמן קצר מאד שב לפאס, והמשיך לכהן בתפקידו עד לפטירתו בסוף שנת [[ה'תט"ו]] ([[1655]]), קרוב לגיל 90, לאחר ששימש ברבנות כחמישים ושש שנה.
 
העיד על עצמו כי השתמש בגורל המכונה "[[גורל הגר"א]]"{{הערה|"דברי הימים של פאס", בתוך: "פאס וחכמיה" חלק א, עמ' 10}}. האגדה סיפרה אודותיו כי זכה ל[[גילוי אליהו]] ומופתים רבים מיוחסים אליו. צאצאיו למשך 11 דורות{{הערה|נר המערבי עמ' קג}} כיהנו במשרות רבניות ברחבי מרוקו{{הערה|ראו: חיים בנטוב "משפחת סירירו" בתוך: "פאס וערים אחרות במרוקו: אלף שנות יצירה", [[אוניברסיטת בר אילן]], [[2010]], עמ' 337–348.}}