קו K בנגב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת רווחים מיותרים, החלפות (ארכאולוג, הממצא, , , האמיתית ) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
בין הר רמון להר רומם נמתחת סוללת סלעים שאורכה כ-5 ק"מ. ד"ר חיים ברגר, החוקר תרבויות קדומות, סיפר על המסתורין: "רק ביום הארוך של השנה הצל נופל בדיוק על הקו הזה. זה לא נעשה סתם מתוך שעמום או רעיון אומנותי" אסף קמר פורסם: 23.06.17, 14:14
== גילוי הקו ==
לפי עדותו של איתן עלומי הוא וחבריו נתקלו בקו בשנת 1957 באזור הר רומם.
בפנייתם אל יוחנן אהרוני הוא העריך שמדובר במערך ביצורים שבנו תושבי הנגב הקדמונים בתקופת הברונזה הביינמית (כ- 4200 שנה טרם זמננו.)
אחרי אהרוני חקר את האתר בסוף שנות ה-50 הארכאולוג '''נלסון גליק''' והגיע למסקנה כי לא מדובר בקו שהיה רציף לכל אורכו. מקטעים מסויימים, כמו זה שסמוך לפסגת הר רומם, הם אמנם רציפים אך במקרים רבים מדובר בשרשרת של מבנים עגולים בקוטר ממוצע של מטר אחד ומבנים מרובעים בעלי צלעות של כמטר אחד, שבניהם יש מרווח של כמה מטרים. מבנה שכזה אינו יכול לשמש כהגנה וגם נמצאו חלקות חקלאיות קדומות משני צידי הקו. '''יעקב ורדי''' הוסיף כמה טיעונים נוספים התומכים בגישתו של גליק: גובה חומת האבנים אינו רב וכנראה לא עלה על שני מטרים הואיל ולא נמצאה דרדרת בסמוך. הביצור נפסק באופן חד בשתי הפסגות האמורות וסיבה נוספת היא כי ממש בסמוך נמצא מחסום גיאולוגי טבעי - המצוקים האדירים של מכתש רמון.
גליק הבין כי הקו אינו חלק מישוב ולכן מיעוט החרסים ולפיכך גם לא קיבל את התארוך שקבע אהרוני.
בשנים 1985-1989 התקיים סקר חרום באזור הר רמון אותו ערך ד"ר '''מוטי היימן'''. נמצא כי מן הקו שרדו מקטעים באורך מצטבר של 1.5 קילומטרים (כשליש מהאורך המקורי). גובהו הממוצע של הקו כ- 0.7 מטר ורוחבו כ 1.8 מטרים. באזור הר רומם שרד קיר באורך 115 מטרים שהיה רציף במקורו ובעל מתאר של שני קירות עם מילוי אדמה בניהם המזכירים מבנה של סולם. מבנה זה מזכיר ממצא של '''משה כוכבי''' '''בהר מרבץ שבאזור דימונה'''. בסמוך לשני קצוות הקו נמצאו רגמים (מבני אבן קדומים שחלקם שימש לקבורה). מבנים אלה אופייניים לתקופת הברונזה הקדומה (כ- 4800 שנה טרם זמננו) והיימן סבור שאכן בתקופה זו נבנה קו ה-K וכי הוא שימש למטרה פולחנית שפרטיה עלומים. ממצא נוסף שמחזק השערה זו הם ארבעה מתקנים דמויי פרסה שנמצאו בשלושה אתרים ליד הקו ובהם לוחות אבן ניצבים ("מצבות"). בתקופה זו חייתה בתחום הר הנגב חברה נוודית וכמה מרכזים יישוביים מתקופה זו התגלו (באר רסיסים, עין זיק, הר ירוחם, הר צייד, משאבי שדה, נחל ניצנה).
יגאל גרנות ממדרשת שדה בוקר מספר כי לפני כעשר שנים הבחין כי ביום הארוך בשנה (21 ביוני) פונה הקיר במדויק לשמש השוקעת (אזימוט מקורב 285 מעלות) ולפיכך מדובר במתקן קדום לקביעת לוח השנה. עוד מספר יגאל כי אלי ששון מאוניברסיטת בן-גוריון הבחין כי הקו פונה בדיוק לבירת הנבטים פטרה וכי עוד היד נטיה לעוד השערות למהותו ...
קו ה-K הוא אולי המרשים בנגב בגודלו אבל אינו היחיד. קוים דומים נמצאו כאמור בנגב וגם במדבר יהודה (בסמוך לג`בל מונטאר). יש להודות כי רב הנסתר על הנגלה בעניין זה אך מורכבות הבנייה וההשקעה האדירה בה מצביעים על מערך ארגוני מרשים של תרבות נגבית קדומה.
== קו K - רקע הסטורי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4978476,00.html|הכותב=אסף קמר|כותרת=צל על הקו: המסתורין של קו K בנגב|אתר=ynet|תאריך=23/6/17}}</ref> ==
| |||