משבר תקופת הברונזה המאוחרת – הבדלי גרסאות

מספר אתרים ארכאולוגיים נוספים בכנען חרבו בתקופת המשבר, ביניהם [[תל עכו]], [[העיר העתיקה של בית שאן|בית שאן]], [[תל מגידו|מגידו]], [[תל לכיש|לכיש]], [[תל חצור|חצור]], [[עקרון (עיר מקראית)|עקרון]], [[תל אשדוד|אשדוד]], [[אשקלון (עיר עתיקה)|אשקלון]], ותל [[דיר עלא]] בעבר הירדן{{הערה|קנאפ ומאנינג 2016, עמ' 130}}. כמו בשאר אתרים בלבנט, גם באתרי כנען לא ברור בדרך-כלל מהו התאריך המדוייק של החורבן ומי היו המחריבים. כמה מן החורבנות יוחסו ל[[התנחלות השבטים]] של בני-ישראל בראשות [[יהושע בן-נון]] כמתואר ב[[ספר יהושע]] במקרא. ואולם מסע הכיבושים של יהושע שנוי כיום במחלוקת בין הארכאולוגים, גם משום שדווקא את שני החורבנות הבולטים ביותר בסיפור המקראי, ב[[תל יריחו|יריחו]] וב[[העי|עי]], לא ניתן לקשר לאתרים במאה ה-12 לפנה"ס. שכבות החורבן בלכיש ובמגידו מתוארכות כיום ל-1130 לפנה"ס לערך, למעלה ממאה שנה לאחר חורבן חצור ב-1250 לפנה"ס לערך, ולפיכך לא אירעו במהלך שנות חייו של אדם אחד. באשדוד, בעקרון ובאשקלון, וכן ב[[גת (עיר פלשתית)|גת]], השכבות שלאחר תקופת המשבר משוייכות להתיישבות הפלשתים, ראייה נסיבתית כי הם האשמים בחורבן. בית שאן, עכו ותל דיר-עלא היו מרכזים של השלטון המצרי בכנען{{הערה|קנאפ ומאנינג 2016, עמ' 130-131}}, וגם שלטון זהשאינו אינונזכר נזכרכלל במקרא.

בעקבות המשבר נעלם בכנען לחלוטין ידע הכתיבה בכתב-היתדות האכדי ה"בינלאומי". בתקופת הברזל מחליפותהחליפו אותו צורות מקומיות של ה[[אלפבית פרוטו-כנעני]], [[הכתב העברי הקדום|עברי]], [[אלפבית פיניקי|פיניקי]] ו[[אלפבית הפיניקיארמי|ארמי]]. אךואולם גם הכתיבה בהן עדיין נדירה מאוד בממצא הארכאולוגי עד [[המאה התשיעית לפנה"ס]] לערך, עם הופעת הממלכות המקומיות של [[ממלכת ישראל|ישראל]], [[ממלכת יהודה|יהודה]], [[ארם דמשק|ארם-דמשק]], [[מואב]], [[אדום]] ו[[עמון]].