|
כדי למנוע את התפרצות המחלה יש להטיל הסגר באוניות ובנמלים על מטען העלול להכיל חולדות נגועות. במקומות החשודים שמתקיים בהם נגע הדבר יש לבצע ריסוס כנגד חרקים, על מנת להשמיד את הפרעושים. קיים [[חיסון]] חלקי לדבר באמצעות תרכיב ובמקרה של חשד להתפרצות יש להשתמש בו וכן לעשות שימוש בטיפול מונע בתרופות.
==מגפות הדבר בתולדות האדם==
כמו מגפות אחרות, התפרצויות גדולות של הדבר היוו גורם חשוב בזעזועים החברתיים שפקדו את האנושות במהלך ה[[היסטוריה]] משום התמעטות האוכלוסייה ושינוי הרכבה.
===בעת העתיקה===
לא ידוע אם מחלת הדבר המוכרת לנו כיום הייתה קיימת בבני אדם בעת העתיקה. כל הדיווחים הקיימים בעניין הם חלקיים ושנויים במחלוקת.
* הדבר מוזכר ב[[תנ"ך]] כ[[מכת דבר|מכה החמישית מבין עשר מכות מצרים]]. עם זאת מגפה זו פגעה רק בבהמות ולא בבני אדם, ולכן נראה שמדובר במחלה אחרת. ייתכן שהמגפה המוזכרת ב[[ספר שמואל|שמואל א']] (פרקים ה'-ו'), שפגעה בערי ה[[פלשתים]] ושהייתה קשורה גם לעכברים, הייתה דבר.
* לפי תיאורו של [[תוקידידס]], מיוחס מותו של המדינאי האתונאי [[פריקלס]] למגפה שקטלה רבים מבני [[אתונה]] ושייתכן שהביאה למפנה במלחמה הפלופונסית ולניצחונה של [[ספרטה]]. במשך שנים נחשבה המגפה למגפת דבר, אבל ייתכן שהייתה זו מחלה אחרת כמו [[טיפוס הבטן|טיפוס]], [[אבעבועות שחורות]] או [[חצבת]].
* בשנת 166–167 נספה חלק ניכר מתושבי [[האימפריה הרומית]], נשקפה סכנה לחיילי האימפריה כולה עד שהועלה חשש לבריאותו של הקיסר [[מרקוס אורליוס]] שיצא מ[[רומא]] בעצת רופאיו אולם נפטר כתוצאה מהמחלה. כיום מעריכים שזו הייתה מגפת [[אבעבועות שחורות]], או אולי [[חצבת]].
===בימי הביניים ובעת החדשה===
* [[המגפה היוסטיניאנית]] 541-542 בה מתו כ-25 מיליון בני-אדם שהיוו כ-13% מאוכלוסיית העולם כולו.
* [[מגפת הדבר באמאוס]] - בשנת [[639]], פרק זמן קצר לאחר [[כיבוש]]ה של [[אמאוס ניקופוליס]] בידי [[האימפריה המוסלמית]] בהנהגת [[שושלת]] ה[[ראשידון]], פרצה מגפה שהובילה למספר רב של נספים בקרב הצבא ה[[אסלאם|אסלאמי]] והתושבים המקומיים, האטה את התפשטותה של [[ח'ליפה|ח'ליפות]] ראשידון וגרמה לחורבן ונטישת המקום.
* "[[המוות השחור]]" – המגפה שהתפשטה על פני אסיה ו[[אירופה]] ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]], לפי הערכות שונות, כ-35 מיליון בני אדם ב[[סין (אזור)|סין]] לבדה, ובין 20 ל-25 מיליון בני אדם באירופה, כרבע מן האוכלוסייה המיושבת דאז. מגפה זו השפיעה על מבנה החברה באירופה בכך שקירבה את קץ [[המשטר הפיאודלי]] והביאה לסדר החברתי והמבנה התרבותי של תקופת ה[[רנסאנס]]. המגפה גם גרמה לאחד הפרקים הטראגיים בתולדות [[עם ישראל]]: עלילות הדם ורדיפת היהודים לאור ה[[אנטישמיות בימי המוות השחור]]. היהודים חיו לרוב בקהילות מסוגרות, בניגוד לנוצרים שנהגו בזמן המגפה להתקבץ בכנסייה ובכך להפיץ את המחלה, לכך נראה היה בעיני הנוצרים כי היהודים מתו פחות, ולכן בין ההמונים הנוצרים נפוצה השמועה כי היהודים הרעילו את [[באר מים|בארות המים]] והם אלה שתכננו את פרוץ מגפת הדבר, כדי להשמיד את העולם הנוצרי. [[עלילות דם|עלילה]] זו גרמה ל[[מהומות]] ו[[פוגרום|פרעות]] ביהודים על אף שה[[אפיפיור]] [[קלמנס השישי]] ניסה בעצמו להגן עליהם.
* מעריכים שהדבר כילה כשליש מאוכלוסיית [[סין (אזור)|סין]] תחת [[שושלת יואן]] ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]]. אותה מגפה, לא פסחה גם על [[המזרח התיכון]] ו[[ארץ ישראל]]. אין מספרים מדויקים של קורבנותיה, אולם קיימים דיווחים כי בעזה לבדה מתו כ-20,000 איש.
* בשנים [[1665]]/[[1666]] פרצה [[המגפה הגדולה של לונדון|מגפת הדבר בלונדון]] וקטלה חמישית מן האוכלוסייה ומשם התפשטה גם לאזורים הכפריים. בכפר אים שבמחוז דרבישר, שתושביו קיבלו על עצמם הסגר מרצון, מתו שני שלישים מהתושבים. בכפר זה נערכו מחקרים גנטיים מתוך הנחה שצאצאי השורדים נושאים גנים המקודדים חיסון טבעי כלשהו למגפת הדבר ואולי גם למחלות דומות אחרות.
* במרץ [[1799]] הגיע [[נפוליאון בונפרטה]] ל[[יפו]] בדרכו מ[[רמלה]] לצפון [[ארץ ישראל]]. [[צבא]]ו הוכה במגפת דבר קשה, רבים מן החיילים מתו, ורופאי צבאו שעשו מאמצים עצומים לבלימת המחלה, הניחו את הבסיס לרפואה הצבאית המודרנית.
* בשנת [[1831]] מרד הפחה הממונה על העיר [[בגדאד]] באדוניו - הסולטאן הטורקי. ה[[סולטאן]] שלח צבא לצור על העיר. באותו זמן פרצה בעיר מגפת דבר ואנשים מתו בהמוניהם; לפי אומדן המחלה הפילה חמשת אלפים אנשים בכל יום (באותו הזמן, היו בבגדאד 150,000 אנשים).
* בסוף [[המאה ה-19]] התרחשה מגפת דבר ב[[המזרח הרחוק|מזרח הרחוק]] (1894) ב[[סין (אזור)|סין]] תחילה וב[[הונג קונג]] מאוחר יותר. משם התפשטה המגפה לכל ערי הנמל הגדולות. המגפה התפשטה לבומביי (כיום [[מומבאי]]), ל[[פורטו]] ב[[פורטוגל]] ול[[גלאזגו]] ב[[סקוטלנד]] וכן לאמריקה כגון ב[[סן פרנסיסקו]].
* ב[[ארץ ישראל המנדטורית]] מתועדות התפרצויות של מחלת הדבר. ביולי [[1922]] התפרצה המחלה באזור [[יפו]], נדבקו בה 62 אנשים ו-19 מתוכם נפטרו. בין השנים [[1941]]–[[1947]] הייתה התפרצות [[דבר הבלוטות]] בעיקר ב[[חיפה]], אם כי גם באזורים אחרים בארץ ישראל המנדטורית. בסך הכל חלו במסגרת ההתפרצות למעלה מ-200 אנשים ומתו כ-70. במסגרת המאמצים למגר ולבלום את התפשטות המגפה נהרסו אלפי צריפים ברחבי העיר ובכפרים הסובבים (למשל ב[[בלד א-שייח']], בתחומי [[נשר (עיר)|נשר]] של ימינו).
בתקופת שלטונה של המלכה [[אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה|אליזבת הראשונה]], הכריזו רופאי [[אנגליה]] שמרקחת של [[אגוז מוסקט]] היא המרפא היחיד למחלת הדבר. בן לילה נעשה האגוז ליקר מ[[זהב]]. בעקבות זאת התחוללו קרבות בין האנגלים להולנדים על השליטה בקבוצת איי בנדה (כיום ב[[אינדונזיה]]), כי רק בהם צמחו עצי אגוז המוסקט, שמן הפרי שלהם מפיקים את המרקחת. בסופם של הקרבות הביסו ההולנדים את האנגלים והשתלטו על כל [[איי הודו המזרחית]]. ב[[חוזה ברדה]] שנחתם בשנת [[1667]] הסכימו האנגלים לוותר על תביעותיהם על האיים ובתמורה לכך ההולנדים ויתרו על המושבה "ניו אמסטרדם" שהאנגלים כבשו שלוש שנים לפני כן. "ניו אמסטרדם" הייתה לימים [[ניו יורק]].
===בימינו===
מחלת הדבר נדירה ביותר כיום, אך עודה קיימת בכמה מדינות, ביניהן [[מדגסקר]], [[פרו]] ו[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו]]. בשנים 2010–2015 דווחו 3248 מקרי דבר ו-584 פטירות מהמחלה.{{הערה|[https://www.who.int/en/news-room/fact-sheets/detail/plague plague], [[ארגון הבריאות העולמי]]}} ב[[התפרצויות הדבר במדגסקר במאה ה-21|התפרצות של המחלה במדגסקר ב-2017]] דווחו 2348 מקרים, ומתוכם מתו 202.{{הערה|[https://www.who.int/csr/don/27-november-2017-plague-madagascar/en/ Plague – Madagascar],[[ארגון הבריאות העולמי]]}} ב[[ארצות הברית]] נרשמו מדי שנה בין 1 ל-17 מקרי דבר, בשנים 2000–2017, כולם באזורים כפריים במערב המדינה.{{הערה|[https://www.cdc.gov/plague/maps/index.html Plague in the United States], אתר [[המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן]]}}
בספטמבר 2020 פרצה המגפה בסין לאחר שזאת לכאורה רק יצאה ממשבר הקורונה.
==לקריאה נוספת==
| 