הוצאה לאור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לטקסט רץ הוצאה לאור |
Iradbenisaak (שיחה | תרומות) מ ניסוח |
||
שורה 19:
ב[[ארצות הברית]] ובמדינות נוספות מקובל שההתקשרות עם המו"ל נעשית בעזרת סוכן ספרותי. בישראל שיטה זו פחות מקובלת, ועל המחבר לעסוק בכך בעצמו. ב[[ישראל|מדינת ישראל]] פועלים מאות מו"לים, המוציאים לאור מדי שנה אלפי כותרים (בהדפסה ראשונה או חוזרת). כמחצית מן הכותרים מופקים על ידי 20 המו"לים הגדולים. מדי שנה עורכים המו"לים בישראל את [[שבוע הספר העברי]], שבמסגרתו מוקמים ירידי ספרים ברחובות הערים, ובהם נמכרים ספרים בהנחות של 20 עד 40 אחוזים.
[[ספר הבדיחה והחידוד]] מאת [[אלתר דרויאנוב|דרויאנוב]] מייחס ל[[חיים נחמן ביאליק]] את האמירה "כך דרכו של מו"ל בישראל: תחילה מדפיס, אחר-כך מפסיד, ולסוף - מספיד".▼
קיימות גם הוצאות ספרים קטנות, עצמאיות ואישיות המאפשרות לסופרים להדפיס את ספריהם לרוב ללא תהליך הסינון שקיים בהוצאות הגדולות והמוכרות יותר. בהתאם, ייתכן כי עלויות ההוצאה יהיו גבוהות יותר, אך זה לא מן ההכרח.
ברבע האחרון של [[המאה העשרים]] החלה המילה הכתובה לצאת לאור לא רק בגרסת דפוס (על-גבי נייר), אלא גם בגרסאות אלקטרוניות שניתן לקרוא בעזרת [[קורא ספרים אלקטרוני|קורא ספר אלקטרוני]]: תחילה כקובצי [[קלט]] למחשב, בעיקר על-גבי [[CD-ROM]], ולאחר מכן ב[[אתר אינטרנט|אתרי אינטרנט]]. דוגמה לכך היא ה[[אנציקלופדיה בריטניקה]], שלאחר שיצאה בדפוס יותר ממאתיים שנה, יצאה לאור בשנת [[1993]] גם בגרסת תקליטור, ובשנת [[1994]] הוצגה לקוראים גם באתר אינטרנט. שלבי ההדפסה והכריכה של הספר האלקטרוני שונים מאלה של הספר המודפס.
▲[[ספר הבדיחה והחידוד]] מאת [[אלתר דרויאנוב|דרויאנוב]] מייחס ל[[חיים נחמן ביאליק]] את האמירה "כך דרכו של מו"ל בישראל: תחילה מדפיס, אחר-כך מפסיד, ולסוף - מספיד".
==מציאת המו"ל המתאים==
בהוצאות הספרים עובדים [[לקטור]]ים (קוראי כתבי-יד), שתפקידם לבחור בין כל [[כתב יד (מקור)|כתבי היד]] המגיעים להוצאה אילו יוצאו לאור. הבחירה נעשית על פי שיקולים של איכות, סיכויי ההצלחה המסחרית של כתב היד, ובהוצאות המוקדשות לז'אנר ([[סוגה]]) מסוים של דברי דפוס, הבחירה נעשית בהתאם לרוח ההוצאה וקהל היעד שלה. לרוב המו"לים ממליצים לשלוח אליהם טיוטה ראשונית של
בקרב המו"לים קיימות התמחויות שונות: יש המתמחים בספרי בישול, אחרים מתמחים בספרות משפטית, ספרות יפה וכו'. מו"לים גדולים עוסקים בתחומים רבים, אך גם הגדול שבהם אינו עוסק בכל התחומים. להצלחת ההתקשרות עם המו"ל, הן בשלב של חיפוש מו"ל והן בשלב של הפקת הספר, יש לפנות למו"ל שתחומי התמחותו תואמים את הגדרת הספר. פנייה למו"ל שאינו מתאים תיענה במוקדם או במאוחר בשלילה, ולכן אין בה תועלת.
| |||