יהודה זרחיה אזולאי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון פרמטרים |
מ הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 1:
{{אישיות רבנית
| שם = יהודה זרחיה אזולאי
| שם בשפת המקור =
| תואר = רבי
| תמונה = {{אין תמונה}}
| כיתוב =
| כינוי =
| תאריך לידה =
| מקום לידה = [[קובץ:Flag of Morocco hexagram.svg|קישור=מרוקו|גבול|22x16pxpx|מרוקו]] [[מרוקו]], [[מוגדור]]
| תאריך פטירה = [[1870]]
| מקום פטירה =
| סיבת המוות =
| מקום קבורה =
| השכלה =
| מקום מגורים = * מוגדור
* {{דגל|האימפריה העות'מאנית (1453-1844)}} [[האימפריה העות'מאנית]] [[ארץ ישראל]] [[ירושלים]]
| מדינה =
| תאריך לידה עברי =
| תאריך פטירה עברי = [[כ' באב]] [[ה'תר"ל]]
| מקום פעילות =
| שנות הפעילות =
| השתייכות =
| תחומי עיסוק = [[שד"ר]]
| תפקידים נוספים =
| רבותיו =
| תלמידיו =
| בני דורו =
| חיבוריו = * הגהות על שו"ת רדב"ז חלק ה (ליבורנו, תקע"ח)
* שו"ת בן המלך (אבד)
| חתימה =
| אב =
| אם =
| בת זוג =
| צאצאים =
| פרסים והוקרה =
| שם השושלת = אזולאי
}}
'''יהודה זרחיה אזולאי''' חכם [[מרוקו|מרוקאי]] בן [[המאה ה-19]], שעלה ל[[ארץ ישראל]] ויצא ממנה מספר פעמים כ[[שד"ר]]. כן היה אספן ומדפיס ומגיה של כתבים רבניים.
==ביוגרפיה==
נולד לאביו רבי משה אזולאי, גדל והתחנך בעיר [[מוגדור]] שב[[מרוקו]].{{הערה| כך כותבים חכמי ירולשים בהמלצתם: "דאתי ממערבא ממתא אצווירא לשכון כבוד בארצנו". ראו: יעקב משה טולידאנו, '''ירושלים''' שנה ג, עמוד קמא, מוסד הרב קוק, תשי"א.}} בשנת [[ה'תקע"ב]] ([[1812]]) קיבל המלצות מחכמי עירו ומחכמי [[מרקש]] ו[[ג'יברלטר]] לסייע לו לממש את שאיפתו לעלות ולהשתקע ב[[ארץ ישראל]], בכל ההמלצות הללו הוא מתואר בתאריים רבניים.
===בשליחויות ירושלים===
בשנת ה'תקע"ד (1814) אנו מוצאים שהוא יוצא כ[[שד"ר]] מ[[ירושלים]], כאשר חכמי העיר כותבים בהמלצתם כי הוא ניסה בכל כוחו להשתקע בירושלים ולישא שם אישה וכי הדבר לא הסתייע בידו. בשנת ה'תקע"ו (1816) שהה ב[[איזמיר]]. באותה שנה היגע ל[[תוניס]] ושם הוא כתב תשובה הלכתית בנושא ספק [[ממזר]]. חכמי המקום כתבו לו הסכמה לשו"ת [[רדב"ז]] חלק חמישי שאותו הגיה. בשנת ה'תקע"ח (1818) הגיע ל[[ליבורנו]] והדפיס שם מכתב יד את שו"ת הרדב"ז חלק חמישי בתוספות הגהותיו הרבות, כשבסוף הכרך הוא הדפיס את [[שו"ת מן השמים]] ותשובה הלכתית בעניין [[גט מעושה]]. הוא רכש בליבורנו מספר כתבי יד. לאחר מכן שב
בשנת ה'תק"ץ (1830) הוא יוצא שוב כ[[שד"ר]] לערי [[טורקיה]] וכן לערי מרוקו בה הוא שוהה עד לשנת ה'תקצ"ד (1834), באותה השנה ה'תקצ"ד (1834) נפטרה אשתו ב[[מגפה]].
בטבת ה'תקצ"ה (1835) הוא נשלח שוב כשד"ר למרוקו ובאותה השנה הוא נמצא גם ב[[איסטנבול|קושטא]]. בשנת ה'תקצ"ט הוא נושא בעיר קושטא לאישה את שרה בת רבי ירוחם הכהן. בשנת ה'ת"ר (1840) הוא מביא לדפוס ב[[סלוניקי]] את פירושי רבי [[יעקב בירב]] על [[רמב"ם]], אך מחמת חוסר באמצעים לא הצליח להשלים את ההדפסה. בשנת ה'תר"ג (1843) הוא שב לארץ ומתגורר בחברון.
בשנת ה'תר"ח (1843) הוא מקבל הסכמה מחכמי [[פאס]] להדפיס את פירושי רבי שלמה סיריליו. הוא נושא אישה נוספת בשם רחל ונולד לו ממנה בן בשם חזקיהו. בשנת ה'תרט"ו (1856) ובשנת ה'תרכ"ח (1868) הוא נמצא ב[[אלג'יר]].
| |||