אהמט השני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
הרחבה, עריכה
שורה 3:
[[25 בפברואר]] [[1643]] עד [[6 בפברואר]] [[1695]]) היה ה[[סולטאן]] העשרים-ואחד של [[האימפריה העות'מאנית]], ושלט בה מ-[[22 ביוני]] [[1691]] ועד מותו.
 
אהמט השני היה בנו של הסולטאן [[איברהים הראשון]] ואחיהם של שני הסולטאנים הקודמים לו [[מהמט הרביעי]] ו[[סולימאן השני]]. אמו אווה, הייתה [[יהודי פולין|יהודיה מפולין]]. זה היה זה מנהג מצד סולטאנים עות'מאנים להוליד ילדים עם נשים-[[שפחה|שפחות]] מ[[מזרח אירופה]], וכך עשה גם אביו הסולטאן איברהים.
 
שלטונו נמשך ארבע שנים בלבד וענייני הממלכה נוהלו בעיקר בידי [[וזיר גדול|הווזיר הגדול]]. בתקופתו איבדה האימפריה את אחיזתה ב[[הונגריה]], ו[[ונציה]] כבשה מידיה את האי [[כיוס]] ב[[הים האגאי|ים האגאי]].
 
== חיים אישיים ומשפחה ==
אהמט השני נולד ב -25 בפברואר 1643 או ב-1 אוגוסט 1642 (לפי גרסאות שונות), כבנו של הסולטאן איברהים הראשון.
 
רעייתו נקרא רביה וככל הנראה מתה באיזיד, איסטנבול, ב-14 בינואר 1712, וקבורה במסגד סולימנייה. לזוג נולדו תאומים-איברהים וסלים, ובת נוספת בשם אסיה. איברהים הפך לנסיך הכתר ב-22 לאוגוסט 1703.
 
== תקופת מלכותו ==
במהלך שלטונו, הקדיש הסולטן אהמט השני את עיקר תשומת ליבו למלחמות נגד ההבסבורגים ולנושאי חוץ, נושאים ממשלתיים וכלכליים הקשורים אליהם. החשובים ביותר היו רפורמות המס והכנסת מערכת חוות המס לכל החיים.
 
בין המאפיינים החשובים ביותר בתקופת שלטונו הייתה תמיכתו בקופרולוזה פאזיל מוסטפא פשה. הוא אף מינה אותו כווזיר גדול. פאזיל מוסטפא פשה הצליח בתפקידו. ניצחונו בקרב בבלגרד היה הישג צבאי מרכזי שהעניק לעות'מאנים תקווה שההידרדרות הצבאית של שנות ה 1680 - שהובילה לאובדן הונגריה וטרנסילבניה - היא ברת תיקון. עם זאת, ההצלחה העות'מאנית הייתה ארעית. ב- 19 באוגוסט 1691 ספג פאזיל מוסטפא פאשה תבוסה בקרב סלנקמן מאת לודוויג וילהלם פון באדן, מפקד הבסבורג הראשי ההונגרי, שכונה "טורקנלואה" (לואי הטורקי) בזכות ניצחונותיו נגד העות'מאנים. בקרב, ספגו העות'מאנים הפסדים כבדים: 20,000 איש נהרגו, כולל הווזיר הגדול. כך נחל הסולטן תבוסה מוחצת.
 
גם תחת יורשיו של פאזיל מוסטפא פאשה, העות'מאנים ספגו תבוסות נוספות. ביוני 1692 כבשו ההבסבורגים את ורד (אוראדיה, רומניה), שלפני כן היתה תחת שלטון עות'מאני. בשנת 1694 ניסו העות'מנים לכבוש את ורד מחדש, אך נחלו תבוסה. ב- 12 בינואר 1695 הם נכנעו בקרב על גיולה, מרכז סנג'אק, תת-פרובינציה עות'מאנית מאז שנת 1566. עם נפילת גיולה, השטח היחיד שעדיין היה בידי העות'מאנים בהונגריה היה שטח קטן ממזרח לנהר טיסה. כעבור שלושה שבועות, ב- 6 בפברואר 1695, אחמד השני נפטר בארמון אדירנה.
 
==קישורים חיצוניים==