ישיבת מרכז הרב – הבדלי גרסאות

עם פטירתו של הרב חרל"פ, בשנת תשי"ב, החל למלא את תפקיד ראש הישיבה בנו של הראי"ה, הרב [[צבי יהודה קוק|צבי יהודה]], יחד עם הרב רענן. בראשית התקופה, הייתה הישיבה קטנה מאוד. למעט שני [[שיעור כללי|שיעורים כלליים]] של הרב רענן ושל הרב אברהם שפירא{{הערה|[http://bneiakiva.org.il/act/דמות-החודש-תשרי-הרב-אברהם-אלקנה-כהנא-ש/ /דמות החודש - הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]}}{{הערה|שם=דמות}}{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|אתר=Mercaz Harav {{!}} מרכז הרב|כתובת=https://mercazharav.org.il/רבותינו/הרב-אברהם-אלקנה-כהנא-שפירא/|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2020-07-01}}}}, שעד אז מסר אך שיעור קצר, לא ניתנו שיעורי [[גמרא]] בישיבה{{הערה|1=הרב דב ליאור, '''קוממיות''', גיליון 70, א' בחשון תשס"ח}}. בהמשך התחזקה הישיבה והייתה ל"[[ספינת הדגל]]" של הציבור הדתי לאומי. חיזוקה של הישיבה התאפשר בזכות שני גורמים עיקריים: החלטת הנהלת [[בני עקיבא]] שבוגרי התנועה יונחו ללכת לשנת ישיבה לפני שיפנו להתיישבות; והשתלבותה של ישיבת "משכן ישראל", בראשות הרב [[יעקב כלאב]] במרכז הרב (פעולה שנבעה מההחלטה הראשונה). לאחר [[מלחמת ששת הימים]] משכה הישיבה תשומת לב ציבורית לאחר שתנועת [[גוש אמונים]] שהורכבה בעיקר מתלמידי הישיבה ובוגריה, הקימה את תנועת ההתיישבות בשטחי יהודה ושומרון, ותשומת לב זו גרמה שהישיבה פרצה לתודעה הציבורית.