יניב שפירא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Avi fre (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Osnatzr (שיחה | תרומות)
שורה 17:
עם כניסתו לתפקיד מנהל המשכן לאמנות בעין חרוד בשנת 2016, החל שפירא לבחון את המוזיאון עצמו, את שלבי הקמתו ואת אוספיו כמעצבי היסטוריה וזהות לאומית וחברתית,<ref>יובל סער, '''מעבר לזמן ולמקום:80 למשכן לאמנות בעין חרוד''', <u>מגזין פורטפוליו</u>, שני בספטמבר, 2018</ref> וזאת בהמשך לכיווני המחקר שפיתחה ד"ר גליה בר אור בשנות ניהולה הארוכות (2015-1985). בפעילותו עד כה הוא חוקר את מבנה המוזיאון,<ref>{{צ-ספר|מחבר=פרחיה בהר דוד, שפירא יניב|שם=סוד האור, אדריכלות האור במשכן לאמנות|מקום הוצאה=ישראל|מו"ל=משכן לאמנות עין חרוד|שנת הוצאה=2020}}</ref> את האופנים שבהם הוא מחזיק זיכרון<ref>יניב שפירא '''פרויקט אופוריה''', אשכול תערוכות לציון 50 שנה למלחמת ששת הימים, קטלוג דיגיטלי, 2017.</ref> ואת משמעותו כנכס תרבותי מעורר השראה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=יניב שפירא (עורך)|שם=14 כיוונים לרוח: דיוקן המשכן|מקום הוצאה=ישראל|מו"ל=משכן לאמנות עין חרוד|שנת הוצאה=2019}}</ref> עם השנים הפך העיסוק בזיקות בין-דוריות, ובהסטוריה של האמנות הישראלית למוטו אוצרותי מאפיין<ref>סמדר שפי, '''אופק חדש לאופקים חדשים''', <u>בלוג החלון</u>, 22 למרץ 2016.</ref><ref>גדעון עפרת, '''המסע לעין חרוד,''' <u>המחסן של גדעון עפרת</u>, 24 נובמבר 2019</ref>.כמו כן הוא פועל להידוק המחויבות לחקר הקהילה שכוננה את המשכן ולשיקוף תרבותי שלה . במסגרת תפקידו אצר יניב שפירא את התערוכה '''אופק חדש לאופקים חדשים''' (2016) במשותף עם פרופ' גילה בלס [[דליה דנון|ודליה דנון]]. התערוכה זימנה למבקרים מפגש מחודש עם אמני קבוצת [[אופקים חדשים]], עם התפתחות הקבוצה ועם התפתחותו האישית של כל אחד ממשתתפיה. פרק אחד של התערוכה בחן זיקות בין אמני אופקים חדשים לבין אמנים עכשוויים שהגיבו אל האבות המייסדים באופנים שונים של ציטוט, מחווה או מרידה.<ref>משכן לאמנות, עין חרוד, '''אופק חדש לאופקים חדשים''', קובץ סרטים/ קטלוג יום עיון, 2016</ref> במלאת 50 שנה למלחמת ששת הימים אצר שפירא ולצידו מיקאלה זיס, אלעד ירון, דנה אריאלי הורביץ וטל גלפר כאוצרים שותפים את '''פרויקט אופוריה''' (2017). התערוכה הציפה שאלות על החברה הישראלית חמישים שנה אחרי המלחמה ועל תפקידם של יצירת האמנות ושל המוזאון במציאות החברתית הישראלית. הפרויקט הורכב מחמש תערוכות שהוצגו בחלל המוזאון והציעו מגוון קולות של אמנים בני דורות שונים המשתמשים בטכניקות שונות: סדנת הדפס פעילה (גיא ברילר), תערוכת צילום (ג'יל קארון), מיצב משוחזר (שוקה גלוטמן) ותערוכה הסטורית. שפירא אצר את אחד הפרויקטים '''50 שנה, אותה המנגינה''' של האמן דני לביא. הפרויקט כלל את ההקלטות של השיחות המקוריות של "שיח לוחמים", ספר שהתפרסם אחרי מלחמת ששת הימים ושאביו של יניב שפירא, אברהם שפירא, היה מיוזמיו ועורכיו.
 
בשנת 2018, במלאת 80 שנה למשכן לאמנות בעין חרוד יזם ואצר יניב שפירא טרילוגיית תערוכות שמטרתה היתה לבחון את תולדות המשכן לאמנות בעין חרוד, את פעילותו ואת אוספיו מנקודת מבט עכשווית. הטרילוגיה לוותה בימי עיון ואירועים נוספים בניסיון לשרטט דיוקן עדכני של המוזיאון. התערוכה הראשונה בטרילוגיה, '''אוצרות המשכן לאמנות''' (2018) ה'''ציגההציגה את אוספי האמנות והיודאיקה של המשכן לאמנות בשני חלקים: אחד שהוקדש לאוסף העבודות של אמנים יהודיים שפעלו באירופה עד אמצע שנות ה-30 של המאה העשרים ולפריטי יודאיקה מאותה תקופה. מרבית הפריטים נאספו על ידי האמן ומקים המשכן, [[חיים אתר]], במסעותיו באירופה בין שתי מלחמות עולם. החלק השני עסק באמנות ארצישראלית וישראלית ששיקפה את הנושאים והתערוכות שהוצגו במשכן במהלך השנים. התערוכה השנייה בטרילוגיה, '''14 כיוונים לרוח: דיוקן המשכן''' (2018), נאצרה בשיתוף עם טל גלפר ובמסגרתה הוזמנו 14 אמנים להגיב למוזאון. התערוכה האחרונה בטרילוגיה, '''נפש עירומה: חיים סוטין והאמנות הישראלית''' (2019) נאצרה בשיתוף עם סוריה סדיקובה מ[[מוזיאון פושקין]] במוסקבה ועם [[בת שבע גולדמן אידה]]. הוצגו בה 18 עבודות של [[חיים סוטין|סוטין]] והוקדש מקום מיוחד לציורים של חיים אתר<ref>יניב שפירא, '''חיים אתר: ציורי הבשר,''' קונטרס, משכן לאמנות, עין חרוד, 2020</ref>, שהושפע ממנו. פרק שלם בתערוכה עסק בהשפעתו של סוטין על האמנות הישראלית והוא כלל 43 עבודות של אמנים ישראלים המשתייכים לשלושה דורות.<ref>יניב שפירא (עורך), '''נפש עירומה: חיים סוטין והאמנות הישראלית''', משכן לאמנות, עין חרוד, 2020.</ref>
 
== תערוכות ופרויקטים ==