אל תעש עצמך כעורכי הדיינים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 28012565 של 147.161.8.53 (שיחה)
מ ←‏פתיח: עריכה, ויקיזציה
שורה 1:
'''אל תעש עצמך כעורכי הדיינין''' הוא משפט הדרכה של ה[[תנאים|תנא]] רבי [[יהודה בן טבאי]], ב{{משנה|אבות|א|ח}}. הפסקה המלאה שם היא "אל תעש עצמך כעורכי הדינים, וכשיהיו בעלי דינים עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים, וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך כזכאין, כשקיבלו עליהם את הדין".

רוב הפרשנים המסורתיים מזהים דבריםכי אלהכוונת כיחסהמשנה שלילילתת שליחס ההלכהשלילי כלפי מקצוע [[עורך דין|עריכת הדין]], אולם ישנו פירוש נוסף(ראה פיסקה הבאה).
 
==משמעות האימרה==
 
פרשני המשנה המסורתיים כתבו להסביר את המושג 'עורכי הדיינים' באופנים שונים ומנוגדים:
פרשני המשנה הסבירו את המושג 'עורכי הדיינים' באופנים שונים ומנוגדים. ה[[רמב"ם]] ב[[פירוש המשניות]] הסביר כי הכוונה היא לבני אדם שאינם דיינים, המלמדים את העדים להתמודד עם החקירה הצפויה להם מאת הדיינים. פירוש דומה מופיע בפירושו של [[רש"י]] למשנה. רבי [[עובדיה מברטנורא]] הסביר, בין יתר האפשרויות, כי כוונת המשנה היא לדיינים מהשורה, שלא יחשיבו את עצמם כחשובים שבדיינים וימהרו לפסוק דין, אלא יכירו את מקומם וישקלו היטב את דבריהם. [[רבינו יונה]] סבר גם הוא כי המשנה מכוונת אל הדיינים עצמם ולא אל הציבור. לדבריו, כוונת המשנה היא שלא ילך אדם לדיין יקבל ממנו [[חוות דעת]] מסוימת, וכשייפסק הדין נגדו ישלוף את חוות הדעת של ראש הדיינים שקיבל קודם לכן ויטען כנגד פסק הדין שקיבל כעת. באופן דומה התלמוד הירושלמי מסביר כי האיסור הוא לגלות לאדם העומד בפני דיון בבית דין את פסק הדין הצפוי לו.{{הערה|{{ירושלמי|כתובות|ד|י}}; {{ירושלמי|בבא בתרא|ט|ד}}.}}
 
* ה[[רמב"ם]] ב[[פירוש המשניות]] הסביר כי הכוונה היא לבני אדם שאינם דיינים, המלמדים את העדים להתמודד עם החקירה הצפויה להם מאת הדיינים. פירוש דומה מופיע בפירושו של [[רש"י]] למשנה.
 
* רבי [[עובדיה מברטנורא]] הסביר, בין יתר האפשרויות, כי כוונת המשנה היא לדיינים מהשורה, שלא יחשיבו את עצמם כחשובים שבדיינים וימהרו לפסוק דין, אלא יכירו את מקומם וישקלו היטב את דבריהם.
 
פרשני המשנה הסבירו את המושג 'עורכי הדיינים' באופנים שונים ומנוגדים. ה[[רמב"ם]] ב[[פירוש המשניות]] הסביר כי הכוונה היא לבני אדם שאינם דיינים, המלמדים את העדים להתמודד עם החקירה הצפויה להם מאת הדיינים. פירוש דומה מופיע בפירושו של [[רש"י]] למשנה. רבי [[עובדיה מברטנורא]] הסביר, בין יתר האפשרויות, כי כוונת המשנה היא לדיינים מהשורה, שלא יחשיבו את עצמם כחשובים שבדיינים וימהרו לפסוק דין, אלא יכירו את מקומם וישקלו היטב את דבריהם.* [[רבינו יונה]] סבר גם הוא כי המשנה מכוונת אל הדיינים עצמם ולא אל הציבור. לדבריו, כוונת המשנה היא שלא ילך אדם לדיין יקבל ממנו [[חוות דעת]] מסוימת, וכשייפסק הדין נגדו ישלוף את חוות הדעת של ראש הדיינים שקיבל קודם לכן ויטען כנגד פסק הדין שקיבל כעת. באופן דומה התלמוד הירושלמי מסביר כי האיסור הוא לגלות לאדם העומד בפני דיון בבית דין את פסק הדין הצפוי לו.{{הערה|{{ירושלמי|כתובות|ד|י}}; {{ירושלמי|בבא בתרא|ט|ד}}.}}
 
לעומתם פרופ' [[יחזקאל קוטשר]] מסביר את המשנה כמכוונת לדיינים עצמם ובמיוחד לבכירים שבהם. קוטשר טען שהאות '''ע''' החליפה את האות '''א''', והמשנה כמכוונת ל'''ארכי''' (כלומר "ראש", ב[[יוונית]]) הדיינים.{{הערה|קוטשר, '''מלים ותולדותיהן'''.}}