טיל קרקע-אוויר – הבדלי גרסאות

טיל נגד מטוסים ([[נ"מ]]) נולד כתוצאה מאילוצים היסטוריים שנוצרו בשל שיפור מתמיד במערך המוטס. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], הנשק שהיה בשימוש על מנת להפיל [[כלי טיס]] מן הקרקע היו [[תותח אוטומטי|תותחים אוטומטיים]] מהירי ירי. באותה העת, מעבר לכך שלא שטכנולוגיית הטילים לא הייתה זמינה דיה, גם לא היה צורך בה, כיוון שהתותחים גברו על מהירות המטוסים ומיגונם. המצב השתנה לאחר המלחמה, כאשר התחיל '''עידן הסילון''', מעטפת הביצועים של מטוסים גדלה, [[סייג רום|רום הטיסה]] עלה, המהירות גברה מאוד וגם הטווח. עקב כך נוצר הצורך במערכת שתתמודד עם מטוסים המצויים מחוץ לטווח הירי היעיל של תותחי הנ"מ.

 

 

==דוקטרינות הפעלה==

יחידת טק"א יכולה להיות מופעלת בצורות שונות, אך יש כמה שיטות מקובלות להפעלתן:

* הגנה מלאה – מדינות אשר מעריכות את כוחו האווירי של האויב בצורה גבוהה ומאידך מעריכות את יכולתן זו ברמה נמוכה, ישקיעו משאבים בהקמת קו נ"מ נייח על הגבולות המאוימים והוא מהווה את הכוח העיקרי להשגת [[עליונות אווירית]]. גישה כזו אימצו מדינות ערב בעבר, במיוחד בשנות ה־70 בתקופת [[מלחמת ההתשה]] [[מלחמת יום הכיפורים|ובמלחמת יום הכיפורים]].

* הגנה אזורית – כיום, בעידן בו האיום לא נובע רק מחדירה של כלי טיס מאוישים, אלא גם [[טיל קרקע-קרקע|מטילי קרקע־קרקע]], [[רקטה|רקטות]] או חימוש מונחה אחר, נולדו מערכות יירוט שנועדו להגן על סביבתן והן מהוות "חגורות הגנה" לאותם אזורים מאוימים. מערכות כמו [[חץ 2]] ו[[כיפת ברזל]], ליירוט רקטות וטילים פועלות בצורה זו.

 

==טקטיקת ההגנה==

קיימות מערכות טילי נ"מ ניידות, שתפקידן לשמש כחגורת הגנה צרה על מתקנים אסטרטגיים כמו מבני שלטון, מפקדות, [[שדה תעופה|שדות תעופה]] או [[כור גרעיני|מתקני גרעין]]. מערכות מסוג זה מיוצרות גם במערב וגם במזרח ואליהן משתייכים [[טיל כתף|טילי הכתף]] וטילים גדולים יותר הניצבים על משגרים ניידים.

 

במקרה של טילי כתף יש שתי אפשרויות, האחת היא שחיילים יישאו על גבם טילים ויתקדמו עם הכוחות הלוחמים (כמו [[שריון]] ו[[חי"ר]]), או שירכיבו מעין סוללה שמטרתה להגן למשל על מתקן אסטרטגי מסוים או גבול סטטי.

 

בשנים האחרונות הפכו מערכות הנ"מ הגדולות לניידות יותר ואף מסוגלות לדלג בין אתרי שיגור ולהתמקם באתר חדש בזמן קצר יחסית, אך עדיין המערכות הקומפקטיות המשתייכות לקטגוריה הקודמת ניידות הרבה יותר.

 

* [[מכ"ם]] גילוי ועקיבה – לעיתים מחולקים לשני מכ"מים שונים כמו במערכת ההוק או ביחידה אחת כמו אצל הפטריוט. המכ"מים שולחים אותות לחלל האוויר, וכאשר האותות נתקלים בעצם הם חוזרים למכ"ם ומראים לו היכן כלי הטיס נמצא, לאיזה כיוון הוא טס ואת מהירותו.

* קרון או חדר בקרה – בו יושבים המפעילים המפקחים על פעילות המערכת, ורשאים לשגר טיל על איום מתקרב.

* [[טיל]] – הטילים של מערכות היירוט הגדולות שונים מאוד מהטילים של המערכות הניידות. הטילים גדולים יותר, בעלי מהירות גבוהה יותר, טווח ו[[רום טיסה]] גדולים יותר ובעלי ראש קרב גדול יותר. בנוסף, לרוב מצוידים ב[[ראש ביות]] מונחה מכ"ם.

 

==טילים נגד טילים==

{{הפניה לערך מורחב|טיל נגד טילים}}

בשני העשורים האחרונים ישנה התעסקות מואצת בבנייה ופיתוח של מערכות ליירוט [[כלי טיס]] שאינם מטוסים, כמו [[טיל]]ים ו[[רקטה|רקטות]]. הסיבה שטילי נ"מ קונבנציונליים מתקשים בהפלת טילים, היא משום ששטח החיתוך המכ"מי של הטילים הוא קטן יחסית, מה שמקשה על גילויים ובנוסף מהירויותיהם גבוהות הרבה משל מטוסים וטילי הנ"מ הרגילים לא מיועדים להתמודד מול איום כזה.

 

* ה[[חץ 3]] היא מערכת הגנה אווירית ישראלית שייעודה הוא יירוט [[טיל גרעיני|טילים גרעיניים]] מחוץ לאטמוספירה.

 

==טילים נגד רקטות==

בעקבות האיום הגובר על [[ישראל]] שמתבטא בשיגורי רקטות קצרות טווח מ[[רצועת עזה]] ובשיגורי רקטות קצרות וארוכות טווח מגבול [[לבנון]], החליטה ממשלת ישראל לספק מענה לבעיה. במסגרת זו פותחו שתי מערכות נשק:

 

== ראו גם ==

* [[נ"מ]]

* [[טיל אוויר-קרקע|טיל אוויר־קרקע]]

 

==קישורים חיצוניים==