ההתפרצות המינואית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏רקע: קצת דיוק לבינתיים. התיארוך הנוכחי ב-300 שנה לפחות לתקופת הברזל
שורה 7:
==ההתפרצות==
[[קובץ:010607-0930-17 - Nea Kameni - Krater.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מכתשים וולקניים בסנטוריני]]
בעברהמחקר הלךהגאולוגי וצמחמראה באיכי [[הר געש]] חרוטי, באי התפרץ פעמים רבות במשך כמה מאות אלפי שנים לפני ההתפרצות המינואית. כתוצאה מכך הוא צמח עד שקוטר בסיסו בגובה פני הים היה כ-12 ק"מ, וגובהו כ-1500-700 מ'. ההתפוצצות הגעשית האדירה נוצרה, כפי הנראה, על ידי התחממות והצטברות של גזים, שיצרו לחץ רב, עד שהרסו את המכסה המוצק שסגר עליהם.{{הערה|שם=קרמון 3|יהודה קרמון, "סאנטורין כעדות היסטורית", '''[[קדמוניות]]''': כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא (1977) עמ' 3.}}
בן רגע הפך כל החומר הגעשי לפירורים של אש, [[אפר געשי]] ו[[מאגמה]]. התפרצות של חומרים אלה תוך כדי ההתפוצצויות ריסקו ופוררו את הר הגעש, ויחד עם חלקים גדולים מההר עצמו נפלטו לאוויר בפטריית פיצוץ ענקית שהתנשאה לגובה של כ-36 קילומטר.{{הערה|רון וגולדשלגר, פרקים בעיצוב נופי כדור הארץ: השפעת פעילות הכוחות החיצוניים, עמ' 246.}}
ההתפרצות האדירה וההתרוקנות מנפח כל כך רב של חומר הביאה באחת לקריסתו של ההר, מה שיצר חלל ענק במרכזו של הר הגעש, חללים מסוג זה מכונים [[קלדרה]]. המיוחד שהיה בקלדרה זו, שקרקעיתה הייתה כ- 400 מ' מתחת לפני הים, היות שהיא נוצרה באי, ובבת אחת נשפכו כ-25 מיליארד מטרים מעוקבים מים אל תוך החלל. כתוצאה מכך, צלעות הר הגעש התמוטטו בקטעים שונים והאי הגעשי התפרק למספר איים קטנים, המקיפים את הקלדרה. איים אלה מוכרים לנו היום בתור איי סנטוריני.{{הערה|שם=קרמון 3}}