ויקיפדיה

ט"ו בשבט (מועד) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
שורה 17:
===ראש השנה לאילנות===
המקור הראשון שבו מוזכר ט"ו בשבט הוא ה[[משנה]], במחלוקת בין [[בית הלל]] לבין [[בית שמאי]] לגבי זמנו של ראש השנה לאילן – באחד ב[[שבט (חודש)|חודש שבט]] או בחמישה עשר בחודש:
{{ציטוט|תוכן="אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם:{{ש}}
בְּאֶחָד בְּנִיסָן – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.{{ש}}
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה.
שורה 23:
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת.{{ש}}
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי.
בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ."|מקור={{משנה|ראש השנה|א|א}}.}}
 
אף על פי שכל [[ראשי שנים ביהדות|ראשי השנים]] האחרים חלים ב[[ראש חודש]], הרי כבמרבית המקרים שבהם יש ויכוח בין [[בית הלל]] ל[[בית שמאי]], נקבעה לבסוף ה[[הלכה]] כבית הלל. ב[[תלמוד הבבלי]] מופיע [[ברייתא]] המעלה אפשרות ש[[רבי עקיבא]] לא הכריע במחלוקת, ונהג לחומרה לשיטת שתי הדעות: {{ציטוטון|מעשה ברבי עקיבא שליקט אתרוג באחד בשבט ונהג בו שני עישורין, אחד כדברי בית שמאי ואחד כדברי בית הלל. ר' יוסי בר יהודה אומר: לא מנהג בית שמאי ובית הלל נהג בה, אלא מנהג רבן גמליאל ור' אליעזר נהג בה.|{{בבלי|ראש השנה|יד|א}}}}, אך ה[[אמוראים]] לא קבילוקיבלו אפשרות זו.
 
[[קובץ:PikiWiki Israel 409 Tu Bishavat in Vilnius טו בשבט הגיע.jpg|250px|ממוזער|ט"ו בשבט בבית הספר היהודי בווילנה, 2006]]
בתלמוד הבבלי מובא טעם לבחירת התאריך כדברי בית שמאי, הסוברים שראש השנה לאילן הוא באחד בשבט:{{הערה|מכך שהגמרא אומרת "שרוב תקופה (קרי[כלומר תקופת טבת, הכוללת את החודשים טבת, שבט, אדר)] מבחוץ (קרי[כלומר עדיין לא הגיעה)]", ברור שהטעם אותו היאשהיא מביאה מסביר את דברי בית שמאי, שסוברים אחד בשבט, ואז עוד נותרו עוד שני חודשים מתקופת טבת.}}:
:{{ציטוטון|באחד בשבט ראש השנה לאילן: מ"ט [=מה הטעם] אמר רבי אלעזר אמר ר' אושעיא הואיל ויצאו רוב גשמי שנה ועדיין רוב תקופה מבחוץ מאי קאמר ה"ק אע"פ שרוב תקופה מבחוץ הואיל ויצאו רוב גשמי שנה.|{{ויקיטקסט|ראש השנה יד א|שם}}}}
 
ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] מופיע טעם דומה, לפיו רוב גשמי השנה כולה כבר ירדו, ולכן ודאי שפירות המופיעים מעתה ואילך חיים ממי השנה החדשה:
שורה 43:
ציונים ראשונים של ט"ו בשבט כיום בו יש רושם של חג עולים ב[[תקופת הראשונים]], בעיקר בנוגע לשנית תחומים: איסור [[תענית]] (ו[[הספד]]) בט"ו בשבט, ואי-אמירת "[[תחנון]]" בו. מקור קדום לכך מובא בשם [[רב ניסים גאון]].{{הערה|{{אוצר החכמה|[[שרגא אברמסון]]|רב נסים גאון: חמשה ספרים|10514|ירושלים תשכ"ה, עמ' 552||עמוד=593}}.}} המקורות הבאים לכך מופיעים אצל [[יהדות אשכנז]] ו[[יהדות צרפת]] ב[[תקופת הראשונים]]. בענין תענית, מפורסמת [[שו"ת|תשובתו]] של [[ריצב"א]] שאין לגזור [[תענית]] על הציבור ביום חמישה עשר בשבט משום שהוא נקרא ראש השנה, כשם שבשאר ראשי השנים אין להתענות,{{הערה|תשובת ריצב"א נדפסה בשו"ת [[מהר"ם מרוטנבורג]] (דפוס פראג), [https://www.sefaria.org.il/Teshuvot_Maharam%2C_Prague_Edition.5?lang=he סימן ה] ובמקומות נוספים (במקורות רבים יוחסה התשובה ל[[רבינו גרשום]], אך זו טעות. ראו דברי {{אוצר החכמה|[[שמחה עמנואל]]|"תשובות מהר"ם מרוטנבורג דפוס פראג|195133|'''[[תרביץ]]''' נז [ד] (תמוז תשמ"ח), עמ' 568|עמוד=10}}.) התשובה צוטטה גם ב[[הגהות מיימוניות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58958&st=&pgnum=255 הלכות שופר פ"א אות א'], וב[[המרדכי|מרדכי]] ראש השנה סימן תצא.}} תשובה זו הובאה לאחר מכן ב[[בית יוסף]] ונפסקה ב[[שולחן ערוך]].{{הערה|[[בית יוסף]], {{טור|אורח חיים|תקעב|ללא=שם}}; {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקעב|ג}}. ובספר שבט מוסר, קושטא תצ"ה, פ' ט"ז דף פ"ה נכתב שזה מבוסס על מה שמצאו כתוב בצוואת ר' [[אליעזר הגדול]]}}
 
בנוגע אמירת "תחנון", מלבד דברי רב נסים גאון, דלעיל, מובא המנהג בשם [[רבנו שמעיה]],{{הערה|[[אברהם גרוסמן]], '''חכמי צרפת הראשונים''', [[הוצאת מאגנס]] תשס"א, עמ' 398.}} ולאחריו בספרי מנהגים אשכנזיים מבית מדרשו של [[מהר"ם מרוטנבורג]] נזכר כי אין אומרים בט"ו בשבט "[[תחנון]]".{{הערה|למשל {{אוצר החכמה||מנהגים דבי מהר"ם|8272|ניו יורק תפרח"י, עמ' 4||עמוד=60}}.}} משם הובא הדבר ב[[מהרי"ל]] שכתב: {{ציטוטון|שבט הוא מלך, משום שחמישה עשר בו הוא ראש השנה לאילנות... ובחמישה עשר בו אין אומרים תחינה [בשחרית].}} בדברי מהר"ם ותלמידיו נזכר רק שאין אומרים תחנון בשחרית, אך כנראה נהגו לומר תחנון במנחה ובמנחה שלפניו, וכך נוהגים בהרבה מקהילות מנהג אשכנז המערבי.{{הערה|{{אוצר החכמה|יוסף יוזפא בן משה קושמאן הלוי|נוהג כצאן יוסף|8193|תל אביב תשכ"ט, עמ' קצב||עמוד=184}}; {{אוצר החכמה||שו"ת|9440|רבי [[ידידיה טיאה וייל]], סימן ה||עמוד=13}}; [https://www.moreshesashkenaz.org/mm/publications/Madrich.pdf מדריך למנהג אשכנז המובהק], בני ברק תשע"ד, עמ' 25.}} לעומת זאת, ב'ספר המנהגים' ל[[מהרא"ט]] הובא מנהג אי-אמירת תחנון גם במנחה ובמנחה שלפניו, וכך התקבל המנהג במזרח אירופה וברוב הקהילות.{{הערה|{{אוצר החכמה|רבי יצחק אייזיק טירנא|ספר המנהגים|8832|ורשה תרכ"ט, דף לב:||עמוד=65}}.}} אף שאינו נזכר בספרות המנהג שמחוץ לאשכנז (כגון [[שבולי הלקט]] ו[[אבודרהם]]) התקבל במהרה במרבית הקהילות, וכן הובא ב[[בית יוסף]] וב[[שולחן ערוך]],{{הערה|[[בית יוסף]], {{טור|אורח חיים|קלא|ללא=שם}}; {{שולחן ערוך|אורח חיים|קלא|ו}}.}} אך ב[[יהדות וורמייזא|וורמייזא]] ו[[קהילת יהודי מיינץ|מגנצא]] לא קיבלו את המנהג והמשיכו לומר תחנון. אולם, גם בהם היה היום יום שמחה: ר' [[יוזפא שמש]] כותב שב[[וורמייזא]] ט"ו בשבט הוא יום חופש לתלמידים והמלמדים מחלקים להם [[יין שרף]] ו"[[לייקח|לעקאח]]" ([[עוגה]]).{{הערה|"מנהג חודש שבט, רי"א, חמשה עשר אומרים תחינה אפי'[לו] בשחרית, והוא יומא דמפגרי ביה רבנן המלמדים, ובפרט למקרי דרדקי, והוא יום משתה ושמחה למלמדי'[ם] והתלמידים. ונוהגין לתת לתלמידי'[ם] יין שרף ולשמוח עמם". (זימר יצחק, '''מנהגים דק"ק וורמיישא לרבי יוזפא שמש''', מהדורת יצחק זימר, מכון ירושלים, תשמ"ח, חלק ראשון, עמ' רמ"טרמט-ר"נרנ).}}
 
==משמעות הלכתית==
לתאריך זה השלכות כמעט לכל ה[[מצוות התלויות בארץ]] ובכלל זה: [[איסור ערלה|ערלה]], [[ביכורים]], [[תרומה גדולה|תרומה]], [[מעשר ראשון]], [[מעשר שני]], [[מעשר עני]], ולחלק מהדעות אף [[שמיטה|שביעית]]. לדוגמה כפי שמסביר ה[[רמב"ם]] בספרו "[[משנה תורה|היד החזקה]]"{{הערה|{{רמב"ם|זרעים|תרומות|ה|יא}}.}}:
{{ציטוט|אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו. ואם תרם אינה תרומה, [...] וט"ו בשבט ראש השנה למעשרות האילן.}}
 
שורה 108:
בט"ו בשבט תרס"ז - 1907, התקיים ב[[מקווה ישראל]] טקס הנטיעות הראשון בהשתתפות 300 תלמידי בתי ספר שונים. יוזמה זו נקלטה ב[[מושבה|מושבות]] עבריות נוספות, ובשנת [[1908]] הכריזה [[הסתדרות המורים]] על ט"ו בשבט כחג הנטיעות. מאוחר יותר אימצה [[הקרן הקיימת לישראל]] את המועד הזה.{{מקור}}
 
החל משנות העשרים של המאה העשרים, נקודת נטיעה מרכזית של ראשי [[התנועה הציונית]] הייתה [[ארזה|מוצא]], שם נערכו טקסי נטיעות בסמוך לעץ ברוש אותו נטע [[בנימין זאב הרצל|הרצל]] בדרכו חזרה מ[[ירושלים]] ל[[יפו]], ב-2 בנובמבר 1898 (י"ז חשוןבחשוון תרנ"ט).{{הערה|1=[http://shimur.org/app/uploads/2018/04/jerusalem_arza.ppsx ארזה-הרצל, אוסישקין ושדרת הנשיאים], עריכה איציק שוויקי, מיכאל גינזבורג, מצגת של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל מחוז ירושלים.}} ב-1920 היו אלה יו"ר ועד הצירים [[מנחם אוסישקין]] והנציב העליון הבריטי, היהודי סר [[הרברט סמואל]] ולצידם שלושת אלפים ילדים אשר נטעו 500 שתילים.{{הערה|1=[https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzf/1920/02/19/01/article/12?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1 הרברט סמואל בירושלים], 19 בפברואר 1920, עיתון הצפירה. במאגר עיתונות עברית היסטורית באתר הספרייה הלאומית.}} גם לאחר קום המדינה חודשה מסורת הנטיעה הסמלית באתר על ידי [[נשיא מדינת ישראל|נשיאי המדינה]] ובמקום נטעו עצים מהנשיא [[זלמן שזר]] ועד לנשיא [[חיים הרצוג]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.amia.org.ar/alim/sitio/wp-content/uploads/2020/02/HAGADA.pdf|הכותב=פרופ' אריאל פלדשטיין|כותרת="ויטע ברוש ויקרא המקום ארזה" - הגדת ט״ו בשבט סביבתית־ציונית'|אתר=|עמודים=32|מידע נוסף=בהוצאת מרכז הרצל, הספרייה הלאומית ומיזם 929|תאריך=}}</ref>
 
[[קובץ:PikiWiki Israel 48224 State cypress in kibbutz Degania Alef.jpg|ממוזער|נוסח מגילת עץ המדינה]]
שורה 119:
ולהשרשת אמונתנו אומן..."|מקור=דברי המגילה אשר הושמה בבית השורשים של "עץ המדינה"|אנגלית=}}
 
בשנתה הראשונה של מדינת ישראל, בט"ו בשבט תש"ט (14 בפברואר 1949),  התקיימה בבניין [[הסוכנות היהודית]] בירושלים, הישיבה הראשונה של [[האספה המכוננת]] (לימים [[הכנסת]]). רוב הנבחרים הגיעו לירושלים מ[[השפלה]], ובדרכם עצרו ב[[שער הגיא]] לטקס נטיעת עצים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://jfc.org.il/news_journal/27550-2/105162-2/?lang=heb|כותרת=ט"ו בשבט תש"ט, נטיעת יער המגינים על ידי קרן קיימת וצה"ל|אתר=ארכיון הסרטים הישראלי - סינמטק ירושלים|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-01-18}}</ref>[[יוסף שפרינצק]], שנבחר ליו"ר האספה המכוננת והכנסת הראשונה, אמר בנעילת האספה:<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.knesset.gov.il/review/data/heb/plenum/kns1_140249.pdf|הכותב=|כותרת=ישיבת הפתיחה של האסיפה המכוננת|אתר=הכנסת|עמודים=13|מידע נוסף=סעיף ז. נעילה|תאריך=}}</ref> :
{{ציטוט|תוכן="....ביום זה נטעו ילדינו עצים חדשים, עצי¬ דעת ועצי¬ חיים, לאומה לימים הבאים. גם אנחנו נבחרי ישראל, נטענו היום נטיעה חדשה. בפקודת הדורות שחלפו ולמען הדורות שיבואו, נטענו היום את האילן הנאה -– אילן עצמאות ישראל...."|מקור=ישיבת הפתיחה של האסיפה המכוננת|אנגלית=}}▼
 
מאז, טקס נטיעת עצים באתרים שונים בירושלים ובסביבתה, היה חלקלחלק ממסורת חגיגות יום-ההולדת של הכנסת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/About/Occasion/Pages/birthday/Birthday.aspx|כותרת=יום כינון הכנסת|אתר=באתר [[הכנסת]]|תאריך_וידוא=2021-01-18}}. ראו גם [http://www.zionistarchives.org.il/Pages/AsefaMechonenet.aspx ט"ו בשבט | יום הולדת לכנסת] באתר [[הארכיון הציוני המרכזי]].</ref>▼
▲{{ציטוט|תוכן="....ביום זה נטעו ילדינו עצים חדשים, עצי¬ דעת ועצי¬ חיים, לאומה לימים הבאים. גם אנחנו נבחרי ישראל, נטענו היום נטיעה חדשה. בפקודת הדורות שחלפו ולמען הדורות שיבואו, נטענו היום את האילן הנאה - אילן עצמאות ישראל...."|מקור=ישיבת הפתיחה של האסיפה המכוננת|אנגלית=}}
 
דוגמה לרושם החגיגי שיש בנטיעות אלו מובע בשיר העממי "כך הולכים השותלים":{{הערה|{{זמרשת שיר|מספר=245|שם=כך הולכים השותלים}}.}}
▲מאז, טקס נטיעת עצים באתרים שונים בירושלים ובסביבתה, היה חלק ממסורת חגיגות יום-ההולדת של הכנסת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/About/Occasion/Pages/birthday/Birthday.aspx|כותרת=יום כינון הכנסת|אתר=באתר [[הכנסת]]|תאריך_וידוא=2021-01-18}}</ref>
{{ציטוט|תוכן="כָּךְ הוֹלְכִים הַשּׁוֹתְלִים: רֹן בַּלֵּב וְאֵת בַּיָּד, מִן הָעִיר וּמִן הַכְּפָר, מִן הָעֵמֶק, מִן הָהָר – בְּט"וּ בִּשְׁבָט! בְּט"וּ בִּשְׁבָט!"...|מקור=מילים:[[יצחק שנהר]], לחן: [[ידידיה אדמון]]}}
 
דוגמה לרושם החגיגי שיש בנטיעות אלו מובע בשיר העממי{{הערה|1=[http://youtu.be/S_ViLswF3bU תשדיר נטיעות קק"ל משנת תשע"ד (2014) להאזנה] בערוץ יוטיוב.}}{{הערה|1=[http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=245 השיר המלא בביצועים שונים] באתר [[זמרשת]].}}:
{{ציטוט|תוכן="כָּךְ הוֹלְכִים הַשּׁוֹתְלִים:
רֹן בַּלֵּב וְאֵת בַּיָּד,
מִן הָעִיר וּמִן הַכְּפָר,
מִן הָעֵמֶק, מִן הָהָר –
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!"...|מקור=מילים:[[יצחק שנהר]], לחן: [[ידידיה אדמון]]}}
 
<gallery widths="170px" heights="170px">
שורה 171 ⟵ 165:
*הרב יואל פרידמן, התורה והארץ ו, עמ' 164–174.
*פרופ' [[יהודה פליקס]], "חמישה עשר בשבט - הלכה ומציאות", '''[[תרביץ]]''' מו (תשל"ז), עמ' 181–182.
*אסנת רוזן קרמר, "'''[https://www.gov.il/BlobFolder/reports/newsletter_amud_habayit_12_2014_01/he/newsletter-12-2014-1-trees-buildings.pdf עת לנטוע ולבנות: על עצים ועל מבנים]'''". ''[http://uli.nli.org.il/F/RX9IU1BE4XYAXGBY9DHT6VM1HQAV8U6R5FHTMHQ6BGGT7CJDM8-36806?func=find-acc&acc_sequence=012393234 עמוד הבית – גיליון עתי ישראלי לאיכות הבנייה ותכן טוב]'' מס' 12. ''  ינואר 2014.''
* {{אוצר החכמה|הרב שלמה הלוי נויבירט|"ט"ו בשבט בהלכה ובמנהג"|106511|'''אור ישראל''' ו (טבת תשנ"ז), עמ' קי–קיח|עמוד=113}}.
** הרב מרדכי מנחם הוניג, "מנהג אי-אמירת תחנון בט"ו בשבט (תגובה)", '''אור ישראל''' לט (אדר ב' תשס"ה), עמ' רמד–רמה.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ט%22ו_בשבט_(מועד)"