עצירות – הבדלי גרסאות

* '''תרופות מרככי צואה''' - לדוגמה: [[שמן פארפין]], דוקוסט ונורמלקס המאפשרים למים לחלחל לתוך הצואה. הנפח המוגדל של הצואה מגביר את ההתכווצויות של המעי ועוזר לסלק את הפסולת מחוץ לגוף.

* '''תרופות אוסמוטיות הסופחות נוזלים לחלל המעי''' - עשויים בדרך כלל מ[[מלח (כימיה)|מלח]]ים או [[סוכר]]ים שאינם נספגים היטב, כמו [[מגנזיום זרחתי]], [[מלח אנגלי]], [[לקטולוז]] ו[[סורביטול]]. הנוזלים העודפים מותחים את הדפנות של המעי ומעוררים התכווצויות. פעילות סילוק הצואה מתרחשת תוך כשלוש שעות, והיא טובה לטיפול בעצירות מאשר למניעת עצירות. לא מומלץ לשימוש לחולי כליות או לסובלים מאי ספיקת לב.

* [[חוקן]].