הפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: {{ס:\1|, לעיתים, אידיאל תגית: תו כיווניות מפורש |
נחום תקום שוב (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 11:
האידאולוגיה המרכזית של היהדות המסורתית שב[[אירופה]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] ובחציה הראשון של [[המאה ה-20]], שאפה להיבדל מהגויים ומהתרבות שאינה יהודית. ביישומה של האידאולוגיה חל כרסום עמוק לאורך התקופה ההיא, וצעירים רבים דגלו באידאולוגיות שונות ומנוגדות ליהדות המסורתית. אידאולוגיות אלו התבטאו מחד בפריקת עול תורה ומצוות ומנגד בקפדנות יתרה עליהן.{{הערה|יישום קיצוני-לחומרה, התרחש בעיקר בישיבת נובהרדוק. ראו: נעם גרין, "שבע יפול צדיק וקם - על מגמות אנטי-נומיסטיות בישיבת נובהרדוק", [[חיותה דויטש]] ו[[דוד ענקי]] (עורכים) '''אקדמות''' (גיליון כ"ב, עמ' 143 - 167) הוצאת [[בית מורשה]], ירושלים, 2009.}}
{{ציטוט|תוכן=השואה הייתה שבר תרבותי או מעין רעידת אדמה ששברה את הכלים שמדדו אותה, בניסוחו של הפילוסוף הצרפתי [[ז'אן-פרנסואה ליוטר|ליוטר]]. במהלכה, וגם לאחר סיומה, היא טלטלה ואתגרה את השקפות העולם של הציבור הדתי והחילוני; של היהודי הדתי, המסורתי ושל החילונים והמשכילים. השבר התרבותי מתאר את הפער שנוצר בין תפיסות העולם וההנחות הקודמות הרווחות בקרב חברות שונות לבין המציאות ההיסטורית.|מקור=אסף טל, ב[http://www1.yadvashem.org/education/newsletter/hebrew/seventeen/cinema.htm#02 מאמר על הסרט "המריבה"].}}
ציטוט זה מתייחס לשואה, אך הוא משקף את סופו של התהליך שהחל להבשיל שנים רבות לפני כן, בין השאר, עם היווצרות [[תנועת ההשכלה]] בסוף [[המאה ה-18]]. רשת ישיבות נובהרדוק הייתה הגדולה באירופה והשתייכה ל[[תנועת המוסר]], ובמסגרתה נעשה ניסיון לתת מענה מסורתי לשבר התרבותי שהתחולל ביהדות. היו לישיבה מאפיינים ייחודיים בנוף הישיבות הליטאיות כישיבה הדוגלת בשיטת המוסר, אך גם בתוך זרם המוסר מיצבה עצמה נובהרדוק כישיבה שונה. רבי [[יוסף יוזל הורוביץ]], "הסבא מנובהרדוק", חינך את תלמידיו לאורח חיים סגפני, התנזרות מתענוגות ו[[אנרכיזם ודת|אנרכיזם]] דתי. לשיטתו מעשים קיצוניים יכולים לסלק לחלוטין את התשוקות האסורות ולכן תלמידיו היו מרושלים בלבושם והשתדלו להיות פרושים לגמרי מהנאות גשמיות. הם היו עסוקים בפשפוש מתמיד אחר מעשיהם ומחשבותיהם, ולעיתים גם היו נוהגים במוזרות בכוונה תחילה במטרה לבטל את השפעת היצר הרע עליהם. השקפת העולם הנובהרדוקאית גרסה כי ניתן לבטל לחלוטין את התשוקות הטבעיות באמצעות מעשים קיצוניים כדוגמת המוזכרים לעיל.
שורה 46:
שנים רבות לא ידעו הקוראים איזו דמות היסטורית מישיבות המוסר מייצג 'הירש הראסיינאי'. הועלו השערות שמדובר בר' [[גרשון ליבמן]], שכן הוא עונה על כל ההגדרות: חבר נעוריו של גראדה מישיבת 'נוברדוק' בביאליסטוק, שרד את השואה ונותר באמונתו, ולא עוד אלא שלאחריה המשיך להפיץ ביתר שאת את תורת 'תנועת המוסר', פרטים ביוגרפיים נוספים המופיעים בסיפור מתאימים לגמרי לביוגרפיה של הרב ליבמן: לימודים בישיבת ביאליסטוק, 'הירש' נשא אשה בווילנה בתקופה הסובייטית, היה במחנה בלטביה, אחר כך במחנה בזלצהיים. בנוסף, הוא מספר על עצמו כיצד בשואה הגניב ספר תורה ממחנה למחנה, וכיצד הציל את תלמידו ממחנה החולים אל מחנה הבריאים. לאחר השואה טס למרוקו להביא תלמידים לישיבתו שבצרפת. כל אלה פרטים ידועים מחיי הרב ליבמן. כמו כן, בסיפור מצטרף לשיחה תלמיד של הירש ומכנה אותו בשם 'רבנו'.. וכידוע זהו הכינוי שדבק בו ברב ליבמן כל ימיו.
ההשערה התאמתה סופית לאחר ראיון שנערך עם הרב ישראל דוד נויוונר, תלמידו של ר' גרשון ליבמן בישיבתו שממחנה העקורים צלסהיים, ולאחר מכן בישיבתו שבבאיי בצרפת. בראשית שנות השישים אף שימש נויוונר כ'משגיח' בישיבתו שבפובליין. לדברי נויוונר המסה מבוססת על מפגש אמיתי שהתרחש בין גראדה לליבמן, שכן הרב ליבמן בעצמו נהג לספר למקורביו לא פעם על המפגש הזה עם חיים גראדה, שאף התקיים בפריז על יד 'הוטל-דה-וויל' ו[[בית עיריית פריז]] בפריז כפי שמספרת המסה. המפגש היה מרגש לשניהם, הם התנשקו ושוחחו בידידות, ואף התווכחו בידידות. לדברי המרואין, פעמים רבות סיפר ליבמן לתלמידיו הקרובים על חיים גראדה ועל נסיונותיו להחזירו בתשובה לאחר השואה. הוא גם הכיר את המסה הספרותית הזו, והיה משועשע מכך שחיים גראדה העניק לו את השם 'הירש ראסיינר'.{{הערה|את הראיון ערך [[שלמה טיקוצינסקי]] בפברואר 2009. ראו: ש' טיקוצינסקי, 'שכחו החיים וזכרו המוות' – הרב חיים זייצ'יק ולקחי השואה ברוח תנועת נובהרדוק', זיכרון בספר, (א' ידידיה, נ' כהן, א' פרבשטין עורכים) [[הוצאת ראובן מס]], ירושלים תשס"ח. עמ' 130, ובהערה 61 שם.}}
==לקריאה נוספת==
שורה 54:
==קישורים חיצוניים==
* אסף טל, [https://www.yadvashem.org/he/education/educational-materials/film-reviews/quarrel.html ביקורת על הסרט "המריבה" מאת אלי כהן], באתר [[יד ושם]]
* [[רות וייס]], [http://www.youtube.com/watch?v=fZjSLVPufBg דיון במוטיב הקונפליקט אצל גראדה, ובייחוד ביצירתו "הפולמוס שלי עם הירס ראסיינאי"], [[YouTube]]
==הערות שוליים==
| |||