הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק רצאבי"

הוסרו 1,754 בתים ,  לפני 4 חודשים
אין תקציר עריכה
תגית: עריכת קוד מקור 2017
תגית: עריכת קוד מקור 2017
 
בבני ברק למד בכולל "תורה ושלום" והוסמך להוראה בהלכות איסור והיתר ונדה על ידי הרב [[שמואל הלוי וואזנר]]. מאוחר יותר הקים את המכון ו[[בית מדרש|בית המדרש]] "פעולת צדיק" על שמו של [[מהרי"ץ]], במסגרתו הדפיס את ספריו, בהם [[שו"ת]] "עולת יצחק" ו"שולחן ערוך המקוצר".
 
==תורתו==
חיבורו המרכזי של הרב רצאבי הוא [[שולחן ערוך המקוצר]] - עיני יצחק, שהוא במתכונתו ועל פי לשונו, של [[קיצור שולחן ערוך|הקיצור שולחן ערוך]] עם הוספות, שינויים, הערות ומראי מקומות המותאמים לבני עדת תימן. בספר זה הרב רצאבי פוסק בעיקר על פי שיטת [[מהרי"ץ]] לקהל הבלדי, אך גם מביא את פסקי זרם [[יהדות_תימן#זרמים_ביהדות_תימן|השאמי]] ואף משתדל להביא מנהגים מקומיים כפי האפשר{{הערה|שולחן ערוץ המקוצר, עיני יצחק - הקדמה}}. ספרו התקבל על כל בני העדה, ואף נסיונות מאוחרים יותר לפרסם חיבורים דומים, ואף בני אותה שיטת פסיקה, לא צלחו באותה מידה. הרב רצאבי מרבה לפעול בזכות עדת תימן כנגד ביקורת מרבנים בני עדות אחרות דוגמאת הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|1=https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/801/685.html}}, בנו הרב [[יצחק יוסף]]{{הערה|1=https://www.maharitz.co.il/?CategoryID=369&ArticleID=6159}}. והרב [[מאיר מאזוז]]{{הערה|1=לדוגמא https://www.maharitz.co.il/?CategoryID=345&ArticleID=8607}}. נחשב כיום לפוסק החשוב והמפורסם שבעדת תימן.
 
==עמדותיו==
הרב רצאבי שואף להמשיך את מנהגי יהדות תימן גם בארץ ישראל, לכך חיבר את "שולחן ערוך המקוצר" במתכונת ספרו של הרב [[שלמה גאנצפריד]], לכלל מגזרי יהדות תימן בלדים ושאמים, להוציא את הדרדעים. בנוסף, שואף הרב להחדיר את מסורתו של [[מהרי"ץ]], שפעל ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]].
הרב רצאבי שואף להמשיך את מסורתו של [[מהרי"ץ]], שפעל ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]]. את דרך [[פסיקת הלכה|פסיקתו]] הוא מסביר בשיעוריו וכן בחיבורו "קונטרס כללי מהרי"ץ"{{הערה|דבריו הובאו ב[http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=2435599&whichpage=3&forum_id=20067#R_8 פורום אלמדרש].}} שמובא בסוף חלק ג' בספרו "שולחן ערוך המקוצר". לדבריו, למרות שחכמי תימן קיבלו עליהם את הרמב"ם לפוסק - בדברים שבהם אין מנהג ידוע מכריעה דעתו של רבי [[יוסף קארו]] בעל ה[[שולחן ערוך]], גם אם אינה כדעת הרמב"ם{{הערה|בקונטרס 'שיר המעלות לשלמה', נדפס בראש הספר מפי חכמים, בני ברק תשמ"ט, עמוד 17, כתב שהוא שמע דרך פסיקה זו מהרב [[שלמה קרוואני]], חברו של אביו: "אמר לי: התשובה פשוטה - המנהגים כהרמב"ם והדינים כהשולחן ערוך. דבריו הקצרים הללו היו לי כקילורין לעיניים ועליהם בניתי שיטתי בהרחבה בקונטרס כללי מהריץ".}}. הרב רצאבי עבר שינוי בעמדותיו בראשית דרכו כמובא בחיבוריו תולדות יצחק ותגא דאוריתא הינו מכבד את רבני תימן בדורינו כמו הרב יוסף צובירי והרב יוסף קאפח ועוד, אולם עם השנים שינה גישתו כלפיהם וכשמשיג עליהם משיג בשיבוש שמותיהם לגנאי כמובא בחיבוריו החדשים שלחן ערוך המקוצר וקונטרס נר יו"ט ושיעוריו גליונות שערי יצחק{{מקור}}.
 
הרב רצאבי שואף להמשיך את מסורתו של [[מהרי"ץ]], שפעל ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]]. את דרך [[פסיקת הלכה|פסיקתו]] הוא מסביר בשיעוריו וכן בחיבורו "קונטרס כללי מהרי"ץ"{{הערה|דבריו הובאו ב[http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=2435599&whichpage=3&forum_id=20067#R_8 פורום אלמדרש].}} שמובא בסוף חלק ג' בספרו "שולחן ערוך המקוצר". לדבריו, למרות שחכמי תימן קיבלו עליהם את הרמב"ם לפוסק - בדברים שבהם אין מנהג ידוע מכריעה דעתו של רבי [[יוסף קארו]] בעל ה[[שולחן ערוך]], גם אם אינה כדעת הרמב"ם{{הערה|בקונטרס 'שיר המעלות לשלמה', נדפס בראש הספר מפי חכמים, בני ברק תשמ"ט, עמוד 17, כתב שהוא שמע דרך פסיקה זו מהרב [[שלמה קרוואני]], חברו של אביו: "אמר לי: התשובה פשוטה - המנהגים כהרמב"ם והדינים כהשולחן ערוך. דבריו הקצרים הללו היו לי כקילורין לעיניים ועליהם בניתי שיטתי בהרחבה בקונטרס כללי מהריץ".}}. הרבוכך רצאביהבין עברבדברי שינוימהרי"ץ{{הערה|"קונטרס בעמדותיוכללי בראשיתמהרי"ץ". דרכודבריו כמובאהובאו בחיבוריוב[http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=2435599&whichpage=3&forum_id=20067#R_8 תולדותפורום יצחקאלמדרש]. ותגאשמובא דאוריתאבסוף הינוחלק מכבדג' אתבספרו רבני תימן בדורינו כמו הרב יוסף צובירי והרב יוסף קאפח ועוד, אולם עם השנים שינה גישתו כלפיהם וכשמשיג עליהם משיג בשיבוש שמותיהם לגנאי כמובא בחיבוריו החדשים שלחן"שולחן ערוך המקוצר וקונטרס נר יו"ט ושיעוריו גליונות שערי יצחק{{מקור.}}.
הרב רצאבי כתב כי יהודי תימן עזבו "מזה כמה מאות שנים" את דרכו של הרמב"ם בענייני מיסטיקה, כגון שמות הקודש, [[קמע]]ות, [[כישוף|כישופים]] ושדים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34191&st=&pgnum=135 ראו מה שכתב כאן] בהערה על הסכמת הרב [[פנחס קורח]]}}.
 
בנוגע להלכות צניעות דעתו היא מחמירה. בתש"ע הביע תמיכה ב[[נשות השאלים|נשים הלובשות שאלים]] ורעלות. לדבריו היה מנהג כזה בעבר בימי המקרא, בימי חז"ל וב[[מזרחים|עדות המזרח]]. {{ציטוטון|למעשה אין לנו תירוץ טוב וברור, למה בדור שלנו הנשים אינן יוצאות עם רדיד, וכמובן שזה גורם למכשולים גדולים, אבל אף אחד לא עמד נגד זה. כעת קמו נשים צדקניות שחידשו את זה. לבוא עכשיו ולהתנגד, הדבר נראה לי חמור מאד. גם אם הרבנים אינם יכולים להנהיג זאת חזרה}}{{הערה|1=[http://www.maharitz.co.il/?CategoryID=290&ArticleID=2592 השיעור השבועי מוצש"ק כי תצא התש"ע]}}.
 
===יחסו לדרדעים===
הרב רצאבי כתב כי יהודי תימן עזבו "מזה כמה מאות שנים" את דרכו של הרמב"ם בענייני מיסטיקה, כגון שמות הקודש, [[קמע]]ות, [[כישוף|כישופים]] ושדים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34191&st=&pgnum=135 ראו מה שכתב כאן] בהערה על הסכמת הרב [[פנחס קורח]]}}.
הרב רצאבי מתנגד לשיטת [[דרדעים|הדרדעים]] וסובר שגם כיום ישנם כאלו בסתר, בניגוד לדעה הרווחת. כך גם דעתו בקשר לרב [[יוסף קאפח]]{{הערה|1=https://www.maharitz.co.il/?CategoryID=292&ArticleID=9287}}. הוא מתבסס על החרם שהטילו עליהם בית דין בירושלים, ומפסיקת הרב [[יוסף שלום אלישיב]], שדינם ככופרים בתורה.
 
הרבכך רצאביגם מתנגד לשיטת [[דרדעים|הדרדעים]] וסובר שגם כיום ישנם כאלו בסתר, בניגוד לדעה הרווחת. כך גם דעתו בקשר לרב [[יוסף קאפח]]{{הערה|1=https://www.maharitz.co.il/?CategoryID=292&ArticleID=9287}}. הוא מתבסס על החרם שהטילו עליהם בית דין בירושלים, ומפסיקת הרב [[יוסף שלום אלישיב]], שדינם ככופרים בתורה.
 
לאות מחאה, הוא אינו מציין את שמות רבני הדרדעים במפורש בספריו המפורסמים, בחיבוריו הראשונים, לפני שנקט עמדה, הזכירם{{הערה|ראו תגא דאורייתא עמודים 1, 9, 30, 32, 42, 52, תולדות יצחק, מאמרו בכתב עת מוריה מט-נא, קטעים מתוך הספר "פעמון זהב" למהר"י ונה זצ"ל, שם עמ' ג. עמ' טז הע' 2, וכן בקונטרס תגא דאוריתא עמ' 24 "הרה"ג יחיא ן' סלימאן קאפח זצ"ל".}}