יצחק רצאבי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 17:
בבני ברק למד בכולל "תורה ושלום" והוסמך להוראה בהלכות איסור והיתר ונדה על ידי הרב [[שמואל הלוי וואזנר]]. מאוחר יותר הקים את המכון ו[[בית מדרש|בית המדרש]] "פעולת צדיק" על שמו של [[מהרי"ץ]], במסגרתו הדפיס את ספריו, בהם [[שו"ת]] "עולת יצחק" ו"שולחן ערוך המקוצר".
==עמדותיו==
הרב רצאבי שואף להמשיך את מנהגי יהדות תימן גם בארץ ישראל, לכך חיבר את "שולחן ערוך המקוצר" במתכונת ספרו של הרב [[שלמה גאנצפריד]], לכלל מגזרי יהדות תימן בלדים ושאמים, להוציא את הדרדעים. בנוסף, שואף הרב להחדיר את מסורתו של [[מהרי"ץ]], שפעל ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]].
הרב רצאבי שואף להמשיך את מסורתו של [[מהרי"ץ]], שפעל ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]]. את דרך [[פסיקת הלכה|פסיקתו]] הוא מסביר בשיעוריו וכן בחיבורו "קונטרס כללי מהרי"ץ"{{הערה|דבריו הובאו ב[http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=2435599&whichpage=3&forum_id=20067#R_8 פורום אלמדרש].}} שמובא בסוף חלק ג' בספרו "שולחן ערוך המקוצר". לדבריו, למרות שחכמי תימן קיבלו עליהם את הרמב"ם לפוסק - בדברים שבהם אין מנהג ידוע מכריעה דעתו של רבי [[יוסף קארו]] בעל ה[[שולחן ערוך]], גם אם אינה כדעת הרמב"ם{{הערה|בקונטרס 'שיר המעלות לשלמה', נדפס בראש הספר מפי חכמים, בני ברק תשמ"ט, עמוד 17, כתב שהוא שמע דרך פסיקה זו מהרב [[שלמה קרוואני]], חברו של אביו: "אמר לי: התשובה פשוטה - המנהגים כהרמב"ם והדינים כהשולחן ערוך. דבריו הקצרים הללו היו לי כקילורין לעיניים ועליהם בניתי שיטתי בהרחבה בקונטרס כללי מהריץ".}}. הרב רצאבי עבר שינוי בעמדותיו בראשית דרכו כמובא בחיבוריו תולדות יצחק ותגא דאוריתא הינו מכבד את רבני תימן בדורינו כמו הרב יוסף צובירי והרב יוסף קאפח ועוד, אולם עם השנים שינה גישתו כלפיהם וכשמשיג עליהם משיג בשיבוש שמותיהם לגנאי כמובא בחיבוריו החדשים שלחן ערוך המקוצר וקונטרס נר יו"ט ושיעוריו גליונות שערי יצחק{{מקור}}. ▼
▲
הרב רצאבי כתב כי יהודי תימן עזבו "מזה כמה מאות שנים" את דרכו של הרמב"ם בענייני מיסטיקה, כגון שמות הקודש, [[קמע]]ות, [[כישוף|כישופים]] ושדים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34191&st=&pgnum=135 ראו מה שכתב כאן] בהערה על הסכמת הרב [[פנחס קורח]]}}.▼
בנוגע להלכות צניעות דעתו היא מחמירה. בתש"ע הביע תמיכה ב[[נשות השאלים|נשים הלובשות שאלים]] ורעלות. לדבריו היה מנהג כזה בעבר בימי המקרא, בימי חז"ל וב[[מזרחים|עדות המזרח]]. {{ציטוטון|למעשה אין לנו תירוץ טוב וברור, למה בדור שלנו הנשים אינן יוצאות עם רדיד, וכמובן שזה גורם למכשולים גדולים, אבל אף אחד לא עמד נגד זה. כעת קמו נשים צדקניות שחידשו את זה. לבוא עכשיו ולהתנגד, הדבר נראה לי חמור מאד. גם אם הרבנים אינם יכולים להנהיג זאת חזרה}}{{הערה|1=[http://www.maharitz.co.il/?CategoryID=290&ArticleID=2592 השיעור השבועי מוצש"ק כי תצא התש"ע]}}.
===יחסו לדרדעים===
▲הרב רצאבי כתב כי יהודי תימן עזבו "מזה כמה מאות שנים" את דרכו של הרמב"ם בענייני מיסטיקה, כגון שמות הקודש, [[קמע]]ות, [[כישוף|כישופים]] ושדים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34191&st=&pgnum=135 ראו מה שכתב כאן] בהערה על הסכמת הרב [[פנחס קורח]]}}.
הרב רצאבי מתנגד לשיטת [[דרדעים|הדרדעים]] וסובר שגם כיום ישנם כאלו בסתר, בניגוד לדעה הרווחת. כך גם דעתו בקשר לרב [[יוסף קאפח]]{{הערה|1=https://www.maharitz.co.il/?CategoryID=292&ArticleID=9287}}. הוא מתבסס על החרם שהטילו עליהם בית דין בירושלים, ומפסיקת הרב [[יוסף שלום אלישיב]], שדינם ככופרים בתורה. ▼
▲
לאות מחאה, הוא אינו מציין את שמות רבני הדרדעים במפורש בספריו המפורסמים, בחיבוריו הראשונים, לפני שנקט עמדה, הזכירם{{הערה|ראו תגא דאורייתא עמודים 1, 9, 30, 32, 42, 52, תולדות יצחק, מאמרו בכתב עת מוריה מט-נא, קטעים מתוך הספר "פעמון זהב" למהר"י ונה זצ"ל, שם עמ' ג. עמ' טז הע' 2, וכן בקונטרס תגא דאוריתא עמ' 24 "הרה"ג יחיא ן' סלימאן קאפח זצ"ל".}}
|