יצחק רצאבי

פוסק תימני-ישראלי

מרן הרב יצחק רצאבי (נולד בכ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) הוא פוסק תימני-ישראלי, ומחבר ספרים רבים העוסקים בהלכה והמוסרת התימנית, מתרגם כתבי יד מערבית לעברית וראש מוסדות ובית ההוראה נתיבות מהריץ.

מרן
יצחק רצאבי
הרב רצאבי בצעירותו
הרב רצאבי בצעירותו
הרב רצאבי בצעירותו
לידה 4 בספטמבר 1953 (בן 70)
כ"ד באלול ה'תשי"ג
כפר סבא, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה ישיבת קול תורה
מקום מגורים בני ברק
מקום פעילות בני ברק
תקופת הפעילות 1989–הווה (כ־35 שנים)
השתייכות חרדים, יהדות תימן
תחומי עיסוק הלכה, תלמוד, ייסוד מוסדות פעולת צדיק ששונה שמם לנתיבות מהרי"ץ
רבותיו אביו הרב נסים רצאבי
חיבוריו שולחן ערוך המקוצר ועוד
אב הרב נסים רצאבי
צאצאים הרב משה רצאבי
https://yemenite-jews.co.il/
חתימה
חתימת הרב יצחק רצאבי

ביוגרפיה עריכה

נולד בכפר סבא. למד בבית הספר הממ"ד בר-אילן בעיר, וכן אצל אביו, הרב נסים (נחום) שהיה רב הכפר רצאבה (ער') שבמחוז דמאר, תימן. החל מאלול תשכ"ז למד במשך שש שנים בישיבת "קול תורה" בירושלים. לקראת נישואיו הוציא לאור את ספרו הראשון, "תגא דאורייתא". בגיל 20 לאחר נישואיו עבר ללמוד בכולל של המרכז לחינוך תורני בזכרון יעקב. לאחר כשנתיים עבר לשכונת נוה אחיעזר בבני ברק, שם הוא מתגורר עד היום.

בבני ברק למד בכולל "תורה ושלום" והוסמך להוראה בהלכות איסור והיתר ונידה על ידי הרב שמואל הלוי וואזנר. מאוחר יותר הקים את המכון ובית המדרש "פעולת צדיק" על שמו של מהרי"ץ, במסגרתו הדפיס את ספריו, בהם שו"ת "עולת יצחק" ו"שולחן ערוך המקוצר".

עמדותיו עריכה

הרב רצאבי חיבר את "שולחן ערוך המקוצר" במתכונת ספרו של הרב שלמה גאנצפריד, המיועד ליהודי תימן, בלדים ושאמים, להוציא את הדרדעים. הוא שואף להחדיר את מסורתו של מהרי"ץ, שפעל במאה ה-18.

לדעתו, למרות שחכמי תימן קיבלו עליהם את הרמב"ם לפוסק - בדברים שבהם אין מנהג ידוע מכריעה דעתו של רבי יוסף קארו בעל השולחן ערוך[1] וכך הבין בדברי מהרי"ץ[2].

בנוגע להלכות צניעות דעתו מחמירה. בתש"ע הביע תמיכה בנשים הלובשות שאלים ורעלות. לדבריו היה מנהג כזה בעבר בימי המקרא, בימי חז"ל ובעדות המזרח: ”למעשה אין לנו תירוץ טוב וברור, למה בדור שלנו הנשים אינן יוצאות עם רדיד, וכמובן שזה גורם למכשולים גדולים, אבל אף אחד לא עמד נגד זה. כעת קמו נשים צדקניות שחידשו את זה. לבוא עכשיו ולהתנגד, הדבר נראה לי חמור מאד. גם אם הרבנים אינם יכולים להנהיג זאת חזרה”[3].

יחסו לדרדעים עריכה

הרב רצאבי כתב כי יהודי תימן עזבו "מזה כמה מאות שנים" את דרכו של הרמב"ם בענייני מיסטיקה, כגון שמות הקודש, קמעות, כישופים ושדים[4].

הוא מתנגד לשיטת הדרדעים וסובר שגם כיום ישנם כאלו בסתר. כך גם דעתו בקשר לרב יוסף קאפח[5]. הוא מתבסס על החרם שהטילו עליהם בית דין בירושלים, שדינם ככופרים בתורה. הוא אינו מציין, ואף משמיט ומצנזר את שמות רבני הדרדעים בספריו המאוחרים[6].

ההתנגדות לשיטתו עריכה

חלק מרבני העדה התימנית, ובייחוד הזקנים שבהם חולקים עליו וסבורים כי נטייתו של המהרי"ץ אחרי הרמב"ם גדולה יותר מכפי שמציג זאת הרב רצאבי[7].

כחמישה עשר מרבני תימן פרסמו גילוי דעת שבו מחו על החוברת "נר יום טוב", העוסקת בין היתר בהתנגדות לשיטת הרב עובדיה יוסף[8]. לדעתם הדברים שם פגעו בכבוד חכמי תימן ובכבוד הרב עובדיה יוסף[9]. אף הרבנים עזריה בסיס ופנחס קורח שנתנו הסכמה על תוכנו ההלכתי של החוברת, הסתייגו מסגנונה.

ספריו עריכה

  • שולחן ערוך המקוצר - לקהילת יוצאי תימן לפי ה"בלדי" וה"שאמי", שמונה כרכים, עם "עיני יצחק" - ביאורים ומקורות על פי סדר קיצור שולחן ערוך
  • מילי דאבות - על מסכת אבות
  • אגדתא דפסחא - על פירוש המהרי"ץ להגדה של פסח
  • שו"ת עולת יצחק - שאלות ותשובות בארבעת חלקי השולחן ערוך, שלושה חלקים (חלק א) (חלק ב) (חלק ג)
  • בארות יצחק - על הספר "פסקי מהרי"ץ"
  • מעיל קטון למהרי"ץ - עם ביאור בשם "שולי המעיל" (בני ברק תשנ"ג)
  • נפלאות מתורתך - דרשות בענייני פרשת השבוע בהלכה ובדקדוק מסורת הקריאה
  • נר יום טוב - ראיות וסימוכין למנהג בני תימן לא לברך על נר יום טוב, ושאין בני תימן צריכים לפסוק כשיטת השולחן ערוך בישראל.
  • תגא דאורייתא[10]
  • תולדות יצחק
  • ס"ת המנוקד
  • נזר הקודש - ביאורים ומקורות לספר "שמות קודש וחול" להרמב"ם (בני ברק תשמ"ו).
  • עצי עולה - דיני גת - ערלה, שביעית, תרומות ומעשרות וכדומה.
  • אופַן המרכבה - הערות, ביאורים ומבוא מקיף על ספרו הקבלי של רבי יצחק ונה "רכב אלהים".
  • טופס כתובות
  • מאי חנוכה - מגילת אנטיוכוס עם הוספות וביאורים.
  • דברים כהוויתן - על נוסח התפילה הקדום בתימן.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בקונטרס 'שיר המעלות לשלמה', נדפס בראש הספר מפי חכמים, בני ברק תשמ"ט, עמוד 17, כתב שהוא שמע דרך פסיקה זו מהרב שלמה קרוואני, חברו של אביו: "אמר לי: התשובה פשוטה - המנהגים כהרמב"ם והדינים כהשולחן ערוך. דבריו הקצרים הללו היו לי כקילורין לעיניים ועליהם בניתי שיטתי בהרחבה בקונטרס כללי מהריץ".
  2. ^ "קונטרס כללי מהרי"ץ". דבריו הובאו בפורום אלמדרש. שמובא בסוף חלק ג' בספרו "שולחן ערוך המקוצר".
  3. ^ השיעור השבועי מוצש"ק כי תצא התש"ע
  4. ^ ראו מה שכתב כאן בהערה על הסכמת הרב פנחס קורח
  5. ^ כיצד להתייחס בזמנינו לחרם על כת הדרדעים?, באתר www.maharitz.co.il
  6. ^ בחיבוריו הראשונים הזכירם ואף לשבח, כגון תגא דאורייתא עמודים 1, 9, 30, 32, 42, 52, תולדות יצחק, מאמרו בכתב עת מוריה מט-נא, קטעים מתוך הספר "פעמון זהב" למהר"י ונה זצ"ל, שם עמ' ג. עמ' טז הע' 2, וכן בקונטרס תגא דאוריתא עמ' 24 "הרה"ג יחיא ן' סלימאן קאפח זצ"ל".
  7. ^ כך למשל הרב דוד צדוק (מסכתא דמהרי"ץ, תשע"ד), שלדבריו מהרי"ץ חזר בו משיטתו בילדותו, והשאיר את חיבוריו לעיתים ללא תיקון, והרב שלמה קורח, שכתב: "מה שכתב מהרי"ץ... דרכו לכתוב על מנהגותינו בלשון ונהגו, או והמנהג, או ומנהגינו, או במדינותינו, כל זמן שהוא מתכוין על מנהגי בתימן" (עריכת השולחן, בני ברק תשס"ג, ח"ג, שבת ח"א, עמ' קכב, הערה יט). עוד כתב הרב קורח שחיבוריו של מהרי"ץ משקפים את הפסיקה והמנהג של כל עדות ישראל, ורק במקומות שמהרי"ץ הביא את מנהג תימן הוא מציין זאת במפורש ("ונהגו", "והמנהג", "ומנהגינו" וכדומה), בניגוד לרב רצאבי שקיבל עליו את כל דברי מהרי"ץ בספריו.
  8. ^ רבנים תימנים מורדים במנהיגות הגר"ע יוסף, אתר בחדרי חרדים
  9. ^ גילוי הדעת. ראו גם התייחסות הרב רצון ערוסי לפרסום הקונטרס, אתר מורשת
  10. ^ ראו גם מאמרו "האותיות המשונות בספרי תורה מתימן" שפורסם בספר מיצירות ספרותיות מתימן (חולון, התשמ"א), עמ' קס-קסו