הבדלים בין גרסאות בדף "פרש כבד"

נוספו 121 בתים ,  לפני 13 שנים
מ
הגהה, קישורים
 
מ (הגהה, קישורים)
[[תמונה:Gendarmes.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרשים כבדים בשריון לוחות מלא; סוף ימי הביניים]]
'''פרשים כבדים''' הם לוחמים המוגנים ב[[שריון]] כבד שנלחמים על גבי סוסים[[סוס]]ים. המונח "כבד" מתייחס בראש ובראשונה לסוג השריון ולמשקלו. ככל שהשריון כבד יותר, כך החייל נחשב לכבד יותר. הפרשים הכבדים התפתחו מה[[פרש קל|פרשים הקלים]] ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]].
 
השאיפה להגן על החייל בשריון הייתה קיימת בצבאותב[[צבא]]ות השונים משחר ההיסטוריה. הבעיה במיגון הפרש נעוצה בכושר הנסיעההנשיאה של הסוס וציוד רכיבה מתאים שבעזרתו החייל עוטה השריון יכול לשבת על הסוס. כשהופיעו הפרשים הראשונים לא היה בנמצא ציוד רכיבה בסיסי כמו [[ארכוף]] והו[[אוכף]]. העדר ציוד הרכיבה המתאים יחד עם סוסיםוהסוסים קטניםהקטנים מנעו מהפרשים ללבוש שריון כבד. עם הזמן, התפתחויות בציוד רכיבה וגידול גזעי סוסים גדולים יותר אפשרו את הופעת הפרש המשוריין, העוטה שריון מכף הרגל ועד הראש.
 
הראשונים שהצליחו להוציא את הרעיון מהכח אל הפועל היו ה[[פרתים]] ב[[המאה ה-3 לפנה"ס|מאה ה-3 לפנה"ס]]. פרשיהם הכבדים המכונים [[קטפרקט|קטפרקטים]] היו מוגנים ב[[שריון שרשראות]] ארוך, לראשם כסדה[[קסדה]] וחימושם כלל [[רומח]] כבד וחרבו[[חרב]]. גם לפני הופעת הקטפרקטים הפרתיים היו פרשים עוטי שריון. כך למשל ה[[היטיירוי]] המוקדונים ששירתו תחת [[אלכסנדר הגדול]] ו[[פיליפוס השני]]. יחד עם זאת, לפני הופעת הקטפרקטים לא היו פרשים מוגנים בשריון כבד כל כך.
 
התפתחויות נוספות בציוד רכיבה והופעת גזעים גדולים יותר של סוסים היוו את הקרקע הפוריה שעליהעליה צמח ה[[אביר]] האירופאיה[[אירופה|אירופאי]], שהיה מוגן בשריון כבד במיוחד. נשקם העיקרי של האבירים, בדומה לקטפרקטים לפניהם, היוהיה הרומח הכבד. לצד הרומח היו חמושים בחרבות, [[אלה (נשק)|אלות]], [[פגיון|פגיונות]] וכלי נשק נוספים. צורת הלחימה של האבירים הייתה אופיינית לכל הפרשים הכבדים - הסתערות בגוש מלוכד לעבר האויב במטרה למוטט את שורותיו.
 
התפתחות בכלי הירי הביאה להפחתה בכמות השריון ומשקלו, אך הפרשים הכבדים המשיכו לשרת בצבאות אירופאיים עד סוף [[המאה ה-19]]. בתקופה זו השריון כלל בדרך כלל קסדה ו[[קיראס]] (סוג של שריון גוף) בלבד. פרשים אלו מוכרים בשם [[קירסיר|קירסירים]].
 
הפרשים במזרחב[[המזרח הרחוק|מזרח הרחוק]] לא השתמשו בשריון כבד כמו האירופאים. ה[[מונגולים]] העדיפו שריון [[עור (חומר גלם)|עור]] או שריון [[מתכת]] קל ואילו ה[[סמוראי|סמוראים]] ה[[יפנים]] שילבו בין עור למתכת ליצירת שריון קל ונייד.
 
[[קטגוריה:חיל הפרשים]]