מכתבים מבית רביעי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ החלפות (מוזיק, גרסת)
שורה 2:
{{אלבום
| סוג = אלבום אולפן
| שם =
| תמונה = [[קובץ:מכתבים מבית רביעי.jpg|250px]]
| כיתוב =
| מאת = [[יענקל'ה רוטבליט]]
| מאת2 =
| כותרת מאת =
| יצא לאור = [[1989]]
| הוקלט =
| סוגה =
| שפה = [[עברית]]
| אורך =
| חברת תקליטים =
| הפקה =
| אלבום לפני =
| תאריך אלבום לפני =
| תאריך אלבום =
| אלבום אחרי =
| תאריך אלבום אחרי =
| אלבום לפני מאותו סוג =
| תאריך אלבום לפני מאותו סוג =
| אלבום אחרי מאותו סוג =
| תאריך אלבום אחרי מאותו סוג =
| ללא קטגוריה =
| דירוגים =
| ביקורות =
| עטיפה אלטרנטיבית =
| סינגל1 =
| תאריך סינגל1 =
| סינגל2 =
| תאריך סינגל2 =
| סינגל3 =
| תאריך סינגל3 =
| סינגל4 =
| תאריך סינגל4 =
| סינגל5 =
| תאריך סינגל5 =
| סינגל6 =
| תאריך סינגל6 =
| סינגל7 =
| תאריך סינגל7 =
| סינגל8 =
| תאריך סינגל8 =
| סינגל9 =
| תאריך סינגל9 =
| סינגל10 =
| תאריך סינגל10 =
| סינגל11 =
| תאריך סינגל11 =
| סינגל12 =
| תאריך סינגל12 =
| סינגל13 =
| תאריך סינגל13 =
| סינגל14 =
| תאריך סינגל14 =
| סינגל15 =
| תאריך סינגל15 =
| אלבום לפני2 =
| אלבום אחרי2 =
| תאריך אלבום לפני2 =
| תאריך אלבום2 =
| תאריך אלבום אחרי2 =
| אלבום לפני מאותו סוג2 =
| אלבום אחרי מאותו סוג2 =
| תאריך אלבום לפני מאותו סוג2 =
| תאריך אלבום אחרי מאותו סוג2 =
| כיתוב אלטרנטיבי =
}}
'''מכתבים מבית רביעי''' הוא [[אלבום מוזיקה|אלבום האולפן]] השני של [[יענקלה רוטבליט]]. האלבום, שיצא לאור בשנת [[1989]], היה הראשון שהוציא רוטבליט לאחר הפסקה של 11 שנה, מאז פרסם את האלבום הראשון בו שימש כמבצע בלעדי של כל שיריו (ולא רק כתמלילן), "[[כך שחררתי את ירושלים]]".
רוטבליט כתב את כל המלים והלחנים לשירי האלבום, שאותו ניהל מוסיקליתמוזיקלית ועיבד [[מיקי גבריאלוב]].
 
השם "מכתבים מבית רביעי" נושא בקרבו תחזית אפוקליפטית, משום שהוא מגלם את בתוכו את ההנחה על חורבן [[הבית השלישי]] (כלומר, של [[מדינת ישראל]] בת זמננו). ואכן, לכל אורכו הוא נשזר באווירה סוערת של [[מלחמת דת|מלחמות דת]], התנגשויות אלימות בין פלגים בחברה הישראלית, הקמת משטר סמכותני וביקורת חריפה נגד ה[[נהנתנות]] הפושה בחברה הישראלית בת זמננו. בולטת בו הנטייה לצטט מובאות מסיפורי המקרא ומחזונות הנביאים. השיר הפותח של האלבום, "על מות האימפריה", כולל את השורות "ואז אני רואה ת'יום בו נעלה בסערה אל השמיים/ האדמה אז תיבקע/ הו הו הו והמולה/ והתזמורת תנגן על [[הר הבית]]/ וה[[הכרובים|כרובים]] יתנו קולם במקהלה/ על מות האימפריה" ו"אם רק ימצא בו איזה לקח או תועלת/ כי [[יום הדין]] עומד יום יום על סף הדלת". נבואת מלחמת האחים והחורבן מוצאת ביטוי גם בשיר הנושא של האלבום, "מכתבים מבית רביעי" בו שר רוטבליט על חורבן [[ירושלים]]: "מסימטאות העיר ומגדליה/ שרידי היופי של מלכות מתה/ זו עיר שלם השבויה בחצאיה/ בין השבטים הנלחמים על גווייתה/ אל תדאגי המוות פה טבעי/ הוא מאורגן באופן אלוהי/ ואם רק לא אשכח/ אני ודאי אשלח לך/ מכתבים מבית רביעי".
 
רוטבליט קושר באלבום את התמוטטות מדינת ישראל עם חטאים מוסריים שדוגמאות להם הוא מביא הן מהמקורות והן מהמציאות בת זמננו. בשיר "מבצע הנשר", שהוא מעין דקלום איטי על רקע מוסיקהמוזיקה, משחזר רוטבליט באריכות את הקנוניה בה שיגר [[דוד המלך]] את [[אוריה החיתי]] אל מותו בשדה הקרב במטרה לגזול ממנו את רעייתו [[בת שבע]]. רוטבליט גם מבקר קשות את ה[[הדוניזם]] ואת תאוות הכיבושים בחברה הישראלית. ב"עיר ושמה [[גוש דן|גושדן]]", שיר העוסק בקיטוב החברתי העמוק, הוא כותב "לא כירושלים שמסחרה בנצח/ כאן על שפת הים כל עסקינו חול/ עיר ושמה גושדן עובדת רק לבצע/ כל אחד חוטף כמה שהוא יכול", ואף כורך את המגמה הזו עם [[מלחמת לבנון הראשונה]] בשורות "עיר ושמה גושדן איננה דואגת/ המצב קשה והחשבון פשוט/ היא לבדה לחוף ימים חוגגת/ אכול ושתה כי מחר [[ביירות]]". לתפיסתו, החברה הישראלית שרויה בבולמוס נהנתני עד כדי כך שאינה מבחינה בתהליכים פנימיים המערערים אותה מבפנים וסופם להביא עליה התמוטטות מוחלטת. תחושת חוסר האונים באה לידי ביטוי בשיר "חדר החקירות", בו מתאר רוטבליט אדם שנעצר, מובא לחדר חקירות, מעונה על ידי חוקריו ומנסה איכשהו לשמור על שפיות בחושבו על אישה יפה שפגש קודם למעצרו. אפילו בשיר "תחי הרפובליקה", שכותרתו מרמזת כביכול על חזרה למשטר דמוקרטי, מתברר מייד כי הסלוגן הזה אינו אלא כותרת להמשך ההפיכה הדתית הממוטטת את שרידי המדינה וסופה אנרכיה: "...זה הפיצוץ הגדול ביותר בתולדות העם היהודי/ כאן מנסרים את עץ הדעת/ והאטומים מתבקעים/ אני יכול להחבין מכאן/ בכל שבעת הרקיעים/ מראה מלהיב/ מראה מרהיב/ מראה מגניב/ מראה כעיר שנדלקה/ ותחי הרפובליקה/ תחי הרפובליקה/ תחי הרפובליקה/ ואיש הישר בעיניו יעשה".
 
במקביל לאווירת הקריסה הפוליטית והחברתית הבאה לידי ביטוי במרבית שירי האלבום, נכללים בו גם שני שירי אהבה עדינים. אחד מהם, "עין עצומה", מושם בפיו של ימאי המתגעגע אל אהובתו. האחר, "גשם פתאומי", מרמז על רומן שמתנהל עם אישה נשואה, שהדובר נכסף לראות אותה שוב. שני שירים אלה הם גם המלודיים ביותר באלבום.
 
בגרסתו המקורית של האלבום נכללו שמונה שירים. בשנת [[1998]], משהועבר האלבום לגירסתלגרסת דיסק, הוסיף רוטבליט לפורמט החדש שיר נוסף, "אדון משורר", בו הוא יוצא נגד העדפתם של משוררי התקופה שלא לנקוט עמדה פוליטית נגד ההידרדרות המוסרית והפוליטית ההולכת ופושה בחברה.
 
== הפקת האלבום ==
ההרכב הבסיסי המנגן בכל שיריו המקוריים של האלבום כונה על ידי רוטבליט "הרכב אכילס" וכלל את [[עופר ליפשיץ]] ([[גיטרה]]), יעקב סגל ([[באס]]) ו[[גדי סרי]] ([[מערכת תופים|תופים]] ו[[כלי הקשה]]). אל אלה הצטרפו [[בוריס גאמר]] ([[סקסופון]], [[חליל]] ו[[קלרינט]]), [[יצחק קלפטר]] ([[גיטרה חשמלית]]), [[אדי גרימברג]] ([[סינטיסייזרים]] ו[[פסנתר אלקטרוני|פסנתר חשמלי]]) ואחרים. המנהל המוסיקליהמוזיקלי מיקי גבריאלוב נענה לבקשתו למקם את האלבום במרחב המזרח תיכוני לא רק מבחינה טקסטואלית וחברתית אלא גם מוסיקליתמוזיקלית. לפיכך, הוזמנו לנגן בו גם נגנים המתמחים במוסיקהבמוזיקה ערבית, כמו [[סלים נדאף]] ([[עוד]] ו[[כינור]]) ו[[אלברט אליאס]] ([[חליל סוף ערבי]]). בשירתו הקפיד רוטבליט על הגייה שהוא רואה כמזרח תיכונית שורשית, לרבות שימוש בח' וע' גרוניות. קולות רקע תרמו [[יהודית רביץ]], [[קורין אלאל]], [[מיקי גבריאלוב]], [[דורי בן זאב]] ו[[שמוליק קראוס]].
 
את עטיפת האלבום עיצב [[דוד טרטקובר]]. האלבום הוקלט בהפקה עצמית ב[[אולפני טיוב]] ב[[תל אביב]].