קדש (ארנת) – הבדלי גרסאות

בשנים 1921–1922 התקיימו בתל חפירות ארכאולוגיות על ידי מוריס פזארד {{אנ|Maurice Pézard}}{{הערה|Melissa A. Kennedy, Kamal Badreshany, and Graham Philip, '''Drinking on the periphery: the Tell Nebi Mend goblets in their regional and archaeometric context''', Levant, page 2}} שהתרכזו באזור הצפוני מזרחי של התל ומצאו שהתל היה מיושב מהתקופה הכנענית ועד התקופה הרומית{{הערה|שם=מקראית}}. ב[[שכבה ארכאולוגית|שכבה]] העליונה שב[[תל]] נמצאו שרידים מ[[התקופה ההלניסטית]]. למרגלות התל נמצאו שרידים מ[[התקופה הביזנטית]]. הממצאים המשמעותיים ביותר בחפירות של פזארד כללו מצבת ניצחון שהציב [[סתי הראשון]]{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=5UZLNtTtEMkC&pg=PA120 The Monuments of Seti I: Epigraphic, Historical, and Art Historical Analysis], page 120}}, צלמיות וחותמות גליל{{הערה|שם=מקראית}}.

 

 

בעונה הראשונה של חפירות פאר בשנת 1975 נמצאו מספר כתובות. אלו כללו מכתב ממלך [[חלב (עיר)|חלב]] אל מלך קדש וכתובת אוגריתית מתקופת הברונזה המאוחרת{{הערה|שם=היסטוריה18}}. בתעלה 1 נמצא על סלע האם יישוב המזוהה כנאוליתי{{הערה|שם=פאר91}}. עד 1991 לא נמצאו בתל ממצאים כלקותיים. בתעלה 8 נמצאו בתים בעלי אופי עירוני העשויים מלבני בוץ מתקופת הברונזה הקדומה שדומים לממצאים ב[[חמה (עיר)|חמה]] ושונים מאלו ב[[אוגרית]] ו[[גבל]] שעל חוף [[הים התיכון]]{{הערה|שם=פאר91}}. מערכת הביצורים הקדומה ביותר שנמצאה מתוארכת למאה ה-17 לפני הספירה. הביצורים כוללים שלוש חומות מקבילות עשויות מלבני בוץ המחוברות מדי פעם בקירות אנכיים. החומה החיצונית היא בעובי של בערך 2.5 מטר, בעוד החומה הפנימית היא בעובי של פחות ממטר. לאחר שמערכת הביצורים הזאת נזנחה ועברה תהליכי בלייה, נבנו עליה מבני מגורים של תקופת הברונזה המאוחרת. על פי החרסים שנמצאו, התקופה שבין הזנחת הביצורים לבין הקמת הבתים על ההריסות הייתה קצרה ולא יותר משנות דור{{הערה|שם=פאר91}}. בצפון מזרח התל, בתעלה 5, נמצא מבנה מרשים שעבר חורבן אלים בשריפה, תוך השארת שברי חרסים. המבנה מתוארך למאה השמינית לפני הספירה וייתכן שהוא מעיד על כיבוש אשורי של העיר. מעל שכבה זאת, מופיעה השכבה ההלניסטית.