שקר לבן – הבדלי גרסאות

|כל הערך=כן

|סיבה=מושג שקיים לא רק ביהדות ונחקר במדעי החברה והרוח|נושא=מדעי החברה}}

 

 

==שקר לבן ביהדות==

בהתאם לפרשני המקרא, ב[[תנ"ך]] מופיע שקר לבן פעמים אחדות:

* ב{{תנ"ך|בראשית|מב|לד}}, מספרים בני [[יעקב]] לאביהם על פגישתם עם [[יוסף]] (שאותו לא הכירו) במצרים: "והביאו את אחיכם הקטון, אליי, ואדעה כי לא מרגלים אתם, כי כנים אתם; את-אחיכם אתן לכם, ואת הארץ תסחרו". על המילים "ואת הארץ תסחרו", שאותן לא אמר יוסף כותב ה[[רמב"ן]]: "שינו לו בדבר מפני השלום, כדי שישמע אליהם לשלח אתם בנימין, כי ברצונם מיד היו חוזרים לולי שאמר לא ילך בני עמכם".

 

על פי ההלכה יש היתר לומר שקר לבן שמטרתו השכנת שלום בין אדם לחברו או [[שלום בית]] בין איש לאשתו. הרב [[אליעזר מלמד]] התייחס לנושא זה בספרו [[פניני הלכה]], בו הוא מביא סיפור על [[אהרן הכהן]] שהשתמש בשקר לבן, וכן מצטט מ[[מסכת יבמות]], מהספר [[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]] וממקורות נוספים, המתירים שקר לבן. על פי הרב מלמד, {{ציטוטון|לכתחילה, עדיף כמובן שלא להשתמש בהיתר לשקר, ולכן אם למשל, בא אדם ושאל את חבירו, האם פלוני דיבר עלי דברים רעים, עדיף להטות את השיחה לכיוונים אחרים. אבל אם הוא מתעקש, ודורש לדעת האם דברו עליו דברים רעים, מותר לומר שקר גמור מפני השלום.}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://ph.yhb.org.il/08-02-14/|הכותב=הרב [[אליעזר מלמד]]|כותרת=מצווה לשנות מפני השלום|אתר=באתר [[פניני הלכה]]|תאריך_וידוא=8 ביולי 2017}}.}}

 

* [[טאקט]]

* [[אמינות]]