הגימנסיה העברית רחביה – הבדלי גרסאות

החלטה זו עוררה ביקורת והתנגדות עזה מצד נציגי המזרחי: נאמנים לשיטתם סירבו להיות שותפים בעל כורחם "במימון ובמתן הכשר למוסד חינוכי, המלמד את המקרא ברוח ביקורת המדעית ואינו מקפיד על קיום מצוות הדת על ידי תלמידיו".

 

 

 

עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], הלך וקטן מספר תלמידיה, שעמד על כמה עשרות בודדות. השלטון העות'מאני בארץ ישראל החליט לסגור אותה, בהיותה תחת חסות צרפתית. אגודת המורים, בראשות [[דוד ילין]], עמדה מנגד, ולא חשה לסייע. דובריה אף החליטו כי אין לה זכות קיום, ודינה להיסגר. שילר לא ויתר, ויחד עם צוות מורים עברו ללמוד באחד המבנים שהיו שייכים לבית הספר [[בצלאל]] שניהל [[בוריס שץ]].

== פרשת גבריאל תירוש ==

ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] פרסם הסופר [[יצחק שלו]] את הרומן "[[פרשת גבריאל תירוש]]". עלילת הספר נסובה סביב המורה להיסטוריה גבריאל תירוש וחמישה מתלמידיו, ההופכים לכיתה צבאית מאומנת המבצעת פעולות [[גרילה]] בפורעים ערביים, בתקופת מאורעות תרצ"ו בירושלים. שלו, שהיה תלמיד הגימנסיה העברית בפרוץ מאורעות תרצ"ו, ואחר כך מורה בה, שאב את הדמויות בעלילה מהיכרות אישית עם דמויות מקבילות שהכיר. כך למשל ד"ר רוזנבלום המנהל, הוא בן דמותו של ד"ר מוהליבר מנהל הגימנסיה בתקופת לימודיו.

 

==בוגרים ומורים נודעים==