ישראל עוזרי – הבדלי גרסאות

| תלמידיו = הרב [[יוסף נחום]], הרב [[אברהם קוצ'אעי]], הרב [[אברהם חייבי]], הרב [[יחיא והב]], הרב [[שלום נהארי]], הרב [[שלמה נהארי]], הרב [[אהרן שרעבי]], הרב [[אברהם גברא]]

| בני דורו = מארי [[יחיא יצחק הלוי]]

נולד בעיר בית עד'אקה שבתימן בשנת [[ה'תרס"א]] ([[1901]]) לשלום ורומיה עוזרי. למד אצל סבו מצד אמו, רב העיר, הרב [[דוד מזעקי]].{{הערה|שם=מלאך|הרב עמרם עוזירי, '''מלאך ה' - מתולדות רבינו ישראל עזירי זתע"א''', [[ה'תש"ף]] ([[2020]])|שם=מלאך}} בשנת [[ה'תרע"ח]] ([[1918]]), בגיל 17, הוסמך לרבנות.{{הערה|ד"ר [[משה גברא]], '''אנציקלופדיה לחכמי תימן''', כרך א', המכון לחקר חכמי תימן, [[בני ברק]], [[ה'תשס"א]] ([[2001]]), עמ' 440-441440–441|שם=אנציקלופדיה}} עם פטירת סבו, ב[[כ"ג בתשרי|כ"ג תשרי]] [[ה'תרפ"ח]] ([[19 באוקטובר]] [[1927]]), בהיותו בגיל 26, נתמנה לרב העיר ואב בית הדין.{{הערה|הרב עמרם עוזירי, '''מלאך ה' - מתולדות רבינו ישראל עזירי זתע"א''', [[ה'תש"ף]] ([[2020]])|שם=מלאך}}

למרות שלא היה מ[[יהדות צנעא|יהודי צנעא]] אלא מיהודי הכפרים ("יהוד אלבלאד"), התפרסם מארי ישראל גם ב[[צנעא]], וחכמי צנעא העריכוהו. כשהיה מבקר בצנעא,שם היה לומד עם הרב הראשי מארי [[יחיא יצחק הלוי]], ועם ידידיו מארי [[חיים כסאר]], תלמיד סבו מארי דוד מזעקי,{{הערה||שם=מלאך}} ומארי [[חיים חובארה]].{{הערה||שם=אנציקלופדיה}} למד בצנעא גם בישיבות [[בית שרעבי]], [[בית אלכסאר]] ו[[בית אלשיך]]. פתח בביתו [[ישיבה]].{{הערה||שם=מלאך}}

הופנו אליו שאלות בהלכה מקהילות שונות. בין תלמידיו היו הרב [[אברהם קוצ'אעי]], הרב [[אברהם חייבי]], הרב [[אברהם גברא]], הרב [[יחיא והב]], הרב [[שלום נהארי]], הרב [[שלמה נהארי]] והרב [[אהרן שרעבי]]. גם [[מוסלמים]] באו להתדיין אצלו.{{הערה||שם=מלאך}}

למארי ישראל הייתה חיבה למנהגי תימן הקדמונים. בקהילתו התפללו ב[[נוסח שאמי|נוסח השאמי]], והוא רצה להחזיר את קהילתו להתפלל ב[[נוסח בלדי|נוסח הבלדי]]. בסופוהדבר שללא דבר שינוי זה לאיצא התבצעלפועל עקב התנגדות אביו, שהורגל לנוסח השאמי מילדותו. כמו כן,הוא קיבל את שיטתו של [[מהרי"ץ]] בחיבורו [[חלק הדקדוק]], והעתיק את הערותיו לספריו. עם זאת, התנגד לדרך ה[[דרדעים]], ולחם בניצני התנועה שצמחו בקהילתו.{{הערה||שם=מלאך}}

פעל על מנת להציל [[יתום|יתומים]] מהתאסלמות (לפי [[גזירת היתומים|החוק בתימן]], על המדינה לקחת תחת חסותה כל קטין יתום יהודי ונוצרי ולחנך אותו כמוסלמי), דבר שהיה כרוך בסכנה עצמית.{{הערה||שם=מלאך}} ניצל פעמים רבות ממאסרים ופגיעות של המוסלמים, וזאת בזכות קשריו עם אחד ה[[שייח']]ים הגדולים.{{הערה||שם=מלאך}}{{הערה||שם=אנציקלופדיה}} שלט בשפה ה[[ערבית]], ובכך עזר ליהודים מול השלטונות. בנה והקים מכיסו [[תלמוד תורה]] ("מדרש" בלשון יהודי תימן) לילדי הקהילה, [[מקווה טהרה]] מרכזי ו[[בית כנסת]] גדול ובו שיעורי תורה בבוקר ובערב.{{הערה||שם=מלאך}}

הרב [[חיים יצחק הלוי]], רב העיר [[הרצליה]] ומכרו מתימן, כתב עליו:{{הערה||שם=מלאך}}

{{ציטוט|תוכן=הר"ר ישראל עזירי זצ"ל, היה מפורסם כירא את ה' מרבים, ונמנה עם פרנסי הדור החשובים בעירו. גומל חסדים ועוזר לנצרכים, מדת היושר הייתה נחלתו, ומראה פניו לסמל הכבוד... עלה אל הרב [מארי יחיא יצחק הלוי] במיוחד להשתעשע בדברי תורה, וזוהי משאת נפשו הקדושה. בשל יראתו ויושרו,.. וגם בהיותו נמנה עם חשובי עסקני הציבור הנאמנים והמסורים לשרת את קהל ה', התחבב על כל מכריו וידידיו... שש ושמח היה לעשות רצון אביו שבשמים.|מקור=הרב עמרם עוזירי, '''מלאך ה'''', עמ' טו-טז|אנגלית=|מירכאות=כן}}

על שמו הוקמה בשנת [[ה'תשס"א]] ([[2001]]) הישיבה לחוזרים בתשובה [[ישיבת נזר ישראל|נזר ישראל]] בעיר [[מודיעין עילית]], בראשות נכדו, הרב מנשה עוזרי, בוגר [[ישיבת פוניבז']].{{הערה||שם=מלאך}}

*ד"ר [[משה גברא]], '''אנציקלופדיה לחכמי תימן''', כרך א', המכון לחקר חכמי תימן, [[בני ברק]], [[ה'תשס"א]] ([[2001]]), עמ' 440-441440–441