אוצר הגדולים אלופי יעקב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏מטרת החיבור: קישורים פנימיים
אין תקציר עריכה
שורה 25:
|קודם=
|הבא=
|מספר ספרים=
|עורך=
|מהדורה ראשונה=
שורה 40:
|הספרייה הלאומית=
}}
'''אוצר הגדולים אלופי יעקב''' הוא סדרה של ספרים המביאים את תולדות גדולי ישראל מתקופת ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]].
 
==מטרת החיבור==
מחבר הספר, הרב [[נפתלי יעקב הכהן]], [[רב]] ב[[חיפה]], מסביר כי המטרה שלמענה נכתב הספר היא "לזכור..לידע ולהתבונן דברי הימים של ישראל עמו" וכן - כמקביל לאלו הספרים של אומות העולם - שיהיה ספר היסטוריה לפי רוחם של חכמי התורה כפי שנכתב בספרי [[שו"ת]] ואיגרות הפיוט.
 
הוא מציין שבראשית [[תולדות עם ישראל]] עוסק ה[[תנ"ך]], שנכתב ברוח הקודש. החל מ[[תקופת בית שני]] [[חז"ל]] כתבו את דברי הימים בספרים כמו [[מגילת תענית]]. נותרו ספרי [[יוסף בן גוריון]] ולאחר מכן חיבר התנא [[רבי יוסי|רבי יוסי בן חלפתא]] את [[סדר עולם|סדר עולם רבה]]. כן חוברו "סדר עולם זוטא" - תולדות ראשי הגלויות בבל, [[סדר תנאים ואמוראים]] שחובר על ידי מחבר אלמוני בימי [[הגאונים]] ומבוא לתלמוד ל[[שמואל הנגיד]]. המחבר מוסיף כי "דור חדש של משכילים" החל לחבר ספרים על דברי ימי עם ישראל. אך כל חיבוריהם הוא "השערות ושקרים" ומה שיותר גרוע "שאינן לשם שמים". מטרתם להציג את תולדות עם ישראל כמו תולדות העמים.
 
על יסוד הקדמה זו, בחר הרב נפתלי הכהן להציג את תולדות חייהם ואת חיבוריהם של גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים, דהיינו משנת [[ד'ש"נ]] (642) - לפי [[אגרת רב שרירא גאון]], עד [[ה'ש"נ]] (1643). החיבור כולל תשעה כרכים - 2,714 עמודים.
שורה 52:
בטרם יפרט את שמות גדולי ישראל בספרו, הרב נפתלי הכהן מביא הערות כלליות המסבירות מושגים בתיאור התולדות של חכמי ישראל. להלן בדוגמאות אחדות:
*'''אב - ובן''' - סגנון מקובל בחכמי [[ספרד]] כאשר שהיו תחת השפעת חכמי ה[[אסלאם]]. במקרים אלה הושמטה המילה "בן" וכתוב "אני ראובן נסים" במקום "אני ראובן בן נסים".
* '''אדוני''' - כמה רבנים נהגו לכתוב זאת כאשר מזכירים חכם פלוני. יש הסבורים שהכוונה היא שאותו רב הוא "רבו אלופו של אותו החכם הכותב בספר" אך לדעת מחבר "אוצר הגדולים" זה רק "סלסול ושבח למי ששאבו (ממנו) הרבה מימי חכמתם ותורתם מספריהם"
* '''מדינת בריטניא<!-- כך כתוב במקור -->''' היא אנגליה - שם היו יהודים אחרי החורבן. שם הייתה [[עלילת דם]] בשנת תתק"ד בעיר [[נוריץ'|נארוויטש]] ובשנת [[1189]] היו בה גזירות שכללו "הריגות ושמדות". בשנת [[1290]] היה גירוש כללי של היהודים.
* '''סדר ימי הגאונים''' - ארבע מאות חמישים ושתים שנה משנת שמ"ט עד שנת תת"א לפרט קטן, [[ישיבת פומבדיתא]] וב[[ישיבת סורא]] משנת שס"ט עד ד"א תשצ"ד, בהפסקות, ובסורא מ"א גאונים ובפומבדיתא הן במספר מ"ט.
* '''חכם ורב''' - ידוע שהספרדים מלפנים וגם היום היו קוראים את הרב "[[אב בית דין]]" בשם חכם. ותואר החכם השלם היה תואר כבוד גדול.
* '''רשויות''' - עניין זה מצוי הרבה בספרי [[תשובות הגאונים]] קדמונים חכמי בבל. הקהילות נחלקו לשלושה חלקים שנקראו רשויות:
שורה 65:
מחבר הספר אינו מסתפק בהבאת תולדות אישים מישראל. הוא גם כתב ערך רחב, על פני שבעה דפים, על ה"אנוסים" -שלא במובן המקובל של המושג. וזאת, מנקודת ראות מסורתית יהודית ועל רקע תקופה ארוכה יותר בתולדות ישראל.
 
תחילה הוא מביא הגדרה רחבה יותר. האנוסים, לפי הגדרתו, היו מצויים ב[[צרפת]], [[ספרד]], [[פורטוגל]] וכן ב"מדינות ישמעאל". הם נוהגים כמו [[נוצרים]] או [[מוסלמים]]. אבל הם יהודים השומרים "כפי יכולתם (את) דת משה". הנוצרים יקראו להם "מאראנוס", אשר מקורו מהמילה "מרנאת" - כינוי ל"[[ישו|אותו האיש]]". המונח הפך לגנאי ובשפה ה[[ספרדית]] לקללה. הם הוכרחו לאכול [[בשר חזיר]] בפומבי כדי שלא יחשדו בהם שהם ממשיכים לשמור על הדת היהודית.
 
הוא כתב כי רבינו <!-- כך כתוב במקור -->[[גרשום מאור הגולה]] ([[960]]–[[1040]]) גזר חרם על מי שיזכיר - לבני האנוסים שחזרו בתשובה - את שנותיהם הראשונות, זאת, כ-400 שנה לפני [[גירוש ספרד]].
שורה 89:
* {{היברובוקס||אוצר הגדולים - חלק ט|20283}}
*
* {{OCLC}}
 
[[קטגוריה:ספרי היסטוריה של עם ישראל]]