זאב ז'בוטינסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מלאחווז (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 292:
גישתו הליברלית באה לידי ביטוי בהעדפתו להתערבות מינימלית של המדינה בענייני הפרט. ז'בוטינסקי אכן הכיר בכך שנסבות מיוחדות יצדיקו התערבות מוגברת של המדינה אך הדגיש שהתערבות כזו תהיה מוגבלת לתקופה קצרה. במקביל גישתו הליברלית התבטאה בסלידתו משביתות תכופות והצעתו לקביעת "בוררות לאומית" נייטרלית, בתמיכתו בבעלי מקצועות חופשים (בניגוד לרבים בציונות שראו את ה'פועלים' בלבד כ'יצרניים') ואהדתו (שלא הייתה מקובלת בחוגים הציוניים בתקופתו) לשאיפה חברתית להשגת רמת חיים גבוהה שתתבטא ב"צמיחת ביקושים".{{הערה|שם=אריה}}
 
מאידך מרכיבי ה'חמלה' באו לידי ביטוי בשאיפתו ל"מיגור הדלות" ואמונתו כי ראוי שהמדינה תדאג למינימום הנדרש בהתאם לתנאים החברתיים (כלומר תמנע גם "[[עוני#מדידת עוני|עוני יחסי]]" חריף. כך גם פרסם בשנת 1934 את עקרון [[חמש המ"מים#חמש המ"מים של ז'בוטינסקי|חמש המ"מים]] בו הסביר את הצורך להעניק לכל אזרח באופן מינימלי חמישה דברים בסיסיים: '''מ'''זון, '''מ'''עון, '''מ'''לבוש, '''מ'''ורה ו'''מ'''רפא, ובמקביל קרא ליישם באופן מודרני את הציוויים החברתיים המקראיים כגון [[שנת היובל |יובל]] ו[[פאת השדה|פאה]]. ז'בוטינסקי האמין כי ככלל הפגיעה בפרט הנדרשת לסיפוק צרכים בסיסיים אלו (בעיקר באמצעות מיסוי), לא תהווה פגיעה משמעותית בחירות הפרט ובזכותו לקניין.{{הערה|שם=אריה}}{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, ''הגאולה הסוציאלית'', בתוך: '''כתבים''', רשימות, עמ' 297–300. הוצאת עמיחי, תל אביב}}
 
גם ביחס למעמד הפרט מול ערך הקולקטיב והלאומיות, ז'בוטינסקי החזיק בעמדה מורכבת. מחד קרא לנכונות להקרבה עצמית למען האומה (אין מסמר? אני מסמר!) ומאידך שלל את זכותה של המדינה לכפות זאת על הפרט ואף קבע בפירוש כי "היחיד קודם לאומה".{{הערה|שם=אריה}}