עמידות לאנטיביוטיקה – הבדלי גרסאות

'''עמידות לאנטיביוטיקה''' היא היכולת של [[חיידקים]] לעמוד בפני השפעת [[אנטיביוטיקה]]. קיימות מספר [[קבוצות אנטיביוטיקה]], השונות זו מזו בדרך פעולתן על חיידקים. חיידקים שפיתחו עמידות למספר קבוצות אנטיביוטיקה נקראים ב[[סלנג|עגה]] [[חיידקי על]] (Super Bug). מכיוון שהשימוש באנטיביוטיקה הוא כיום הכלי העיקרי למאבק במחלות ממקור חיידקי, קיימת סכנה של התפתחות חיידקים עמידים לכל סוגי האנטיביוטיקה שלא ניתן יהיה לטפל בהם. דוגמה לכך היא התפרצות של חיידק ''[[Klebsiella pneumoniae]]'' עמיד ל[[קרבפנם]]{{הערה|{{nrg|הילה אלרואי דה-בר ואלה הר-נוי|חשש להתפרצות חיידק אלים בישראל|552/933|6 במרץ 2007|1|1}}|כיוון=ימין}} שהתרחשה בבתי חולים בישראל בשנת [[2006]]. ההתפרצות המדווחת הקודמת של חיידקי ''Klebsiella'' עמידים לקרבפנם התרחשה ב[[ארצות הברית]] בשנת [[2001]]. קרבפנם היא אנטיביוטיקה לטווח רחב, הנוחלת הצלחה כמעט כנגד כל סוגי החיידקים, לרבות אלו המפתחים עמידות בפני תרופות אנטיביוטיות אחרות. מסיבה זו משתמשים בקרבפנם רק במקרים שטיפולים אנטיביוטיים אחרים נכשלו; אך התפרצויות אלה הראו כי עם הזמן מפתחים החיידקים עמידות גם אליה.

 

 

==היסטוריה==

אנטיביוטיקה מיוצרת באופן טבעי על ידי [[אורגניזם|אורגניזמים]] שונים. עם גילוי ה[[פניצילין]] על ידי [[אלכסנדר פלמינג]] ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]], החלו להשתמש בה ברפואה, אך שימוש מסחרי באנטיביוטיקה החל רק בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. עם פיתוח [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] חדשות ([[ביוטכנולוגיה|ביולוגיות]] ותעשייתיות) שאפשרו ייצור תעשייתי של פניצילין וסוגי אנטיביוטיקה אחרים ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]], הפך השימוש באנטיביוטיקה לנפוץ. כבר ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]]{{הערה|{{צ-מאמר|שם=An Enzyme from Bacteria able to Destroy Penicillin|כתב עת=Nature|כרך=146|עמ=837|שנת הוצאה=1940-12|doi=10.1038/146837a0|קישור=https://www.nature.com/articles/146837a0|מחבר= E. Chain, E. P. Abraham}}}} התברר כי [[תת-מין|זנים]] מסוימים של חיידקים פיתחו עמידות כלפי אנטיביוטיקה (בייחוד כלפי ה[[פניצילין]]). כדי להתמודד עם חיידקים אלו היה צורך לפתח סוגי אנטיביוטיקה הפועלים בדרכים שונות{{מקור}}. כיום קיימים זני חיידקים עמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה. מצב זה הביא ל"מרוץ חימוש" אבולוציוני, כאשר מצד אחד האדם מפתח סוגי אנטיביוטיקה חדשים, ומצד שני מתפתחים זני חיידקים עמידים להם, וחוזר חלילה.

 

==התמודדות עם חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה==

על מנת להתמודד עם עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה נשקלים ומפותחים כיווני מחקר שונים.

* שימוש ב[[בקטריופאג']]ים כנגד חיידקים.

 

תכונת העמידות לאנטיביוטיקה עוברת מחיידק לחיידק לא רק על ידי התחלקות אלא גם ב[[העברה גנטית אופקית]], במנגנון זה גן שמעניק עמידות לאנטיביוטיקה מסוימת, עשוי לעבור מחיידק ממין אחד לחיידק ממין אחר ולהקנות לו את אותה עמידות. חיידקים עמידים או גנים של עמידות, יכולים לעבור לחיות אחרות או לאדם על ידי מגע ישיר עם החיות שבתעשייה, מוצרי מזון מחיות אלה, ודרך השפכים של מתקני התעשייה או שדות המדושנים בזבל מתעשייה זו.

 

 

בארצות הברית נעשה מחקר על [[גנטמיצין]] (gentamicin), האנטיביוטיקה הנפוצה ביותר שם בלולי פטם מסוג [[ברוילר]]. על פי המחקר, בקרב עובדי תעשיית העוף הסיכוי להימצאות ''[[Escherichia coli]]'' עמיד לגנטמיצין גבוה פי 32 מאשר באוכלוסייה הכללית. יתרה מזאת, עובדי תעשייה זו נמצאו בסיכון גבוה בהרבה להימצאות חיידקים עמידים לטווח רחב של אנטיביוטיקה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://citeseerx.ist.psu.edu/messages/downloadsexceeded.html|כותרת=Download Limit Exceeded|תאריך_וידוא=2019-02-16|אתר=citeseerx.ist.psu.edu}}}}.

החיידק העמיד [[MRSA]] (סטאפילוקוקוס זהוב עמיד ל[[מתיצילין]]) פיתח עמידות לכל סוגי הפניצילין והצפלוספורין, שהן התרופות הנהוגות לטיפול בסטאפילוקוקוס זהוב. מחקרים שנעשו בארצות הברית מצאו מושבות של MRSA אצל אנשים הגרים בסמיכות לתעשייה. עם זאת בארצות הברית קיימים חוקים המגבילים גישה למתקני תעשיית בעלי החיים (חוקי [[אג גאג]]), לכן החוקרים התקשו לערוך מחקר כלל ארצי על החיידקים בתעשייה זו ולא הגיעו למסקנות נחרצות{{הערה|{{צ-מאמר|כתב עת=PLoS Pathogens|doi=10.1371/journal.ppat.1004564|שם=Livestock-Associated Staphylococcus aureus: The United States Experience|כרך=11|שנת הוצאה=2015-02-05|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4412291/|מחבר=Tara C. Smith}}}}.

 

 

 

על אף הראיות הרבות שנצברו, קשה לעקוב אחרי המסלול שעושים הגנים העמידים מבעלי החיים לחיידקים שמזיקים לבני האדם. קיימת קבוצה עצומה ומגוונת של חיידקים בלתי מזיקים שיכולה לשאת ולהעביר את הגנים. חיידקים אלה הם מאגר נסתר של גני עמידות, ויוצרים מסלולים סבוכים בהם גני עמידות יכולים לעבור אופקית מבעלי החיים ישירות, או בדרך כלל בעקיפין, ולעשות את דרכם לתוך החיידק המסוכן לאדם. עם תנועה כה רבה של גנים בין מארחים שונים, פחות סביר למצוא את אותם חיידקים בדיוק בחיות ובבני אדם, ויותר סביר למצוא את גני העמידות עצמם. ואף גנים אלה עצמם עשויים להשתנות במהלכם דרך המארחים השונים. עד כה המסלולים הנפתלים שעושים הגנים היקשו על הניסיונות להתחקות אחר תנועתם, ולהוכיח את מעבר הגנים העמידים מבעלי חיים לאדם. קושי זה משמש את הלוביסטים של תעשיית בעלי החיים ו[[תעשיית התרופות]] בארצות הברית כדי לטעון שהראיות הקיימות הן נסיבתיות בלבד, ואין קשר בין תעשיית בעלי החיים לעמידות לאנטיביוטיקה באדם{{הערה|[https://www.washingtonpost.com/politics/feeding-antibiotics-to-cows-is-bad-for-humans-but-congress-wont-stop-it-new-report-says/2013/10/22/ecd2de08-3afd-11e3-a94f-b58017bfee6c_story.html Report: Feeding antibiotics to livestock is bad for humans, but Congress won’t stop it]}}{{הערה|[http://www.takepart.com/feature/2014/06/06/antibiotic-resistance-from-meat Meat Is Murder—but It’s People Being Killed (and Not How You Think)]}}. לאור זה בארצות הברית אין הגבלות על השימוש באנטיביוטיקה בתעשיית בעלי החיים אלא המלצות בלבד{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Food Animals and Antimicrobials: Impacts on Human Health|שנת הוצאה=2011-10-01|doi=10.1128/CMR.00002-11|קישור=https://cmr.asm.org/content/24/4/718|כתב עת=Clinical Microbiology Reviews|כרך=24|עמ=718–733|מחבר=Stuart B. Levy, Bonnie M. Marshall}}}}.