לודוויג קוך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
הוא למד באקדמיה לאמנויות ב[[וינה|ווינה]] בין השנים [[1883]]–[[1891]] והיה תלמידם של זיגמונד ואוגוסט אייזנמנגר. לאחר מכן הוא התפרסם בזכות ציורים של ההיסטוריה הצבאית האוסטרית, וקיבל את פרס בית הספר המיוחד, לציור "גנרל פפנהיים" בשנת 1889. בשנת 1891, בתערוכה השנתית הווינאית, הציג את הציור "טבילת האש של גדוד הדרקון ווינדיש-גרץ בקרב קולין".
 
עוד לפני [[1914]] צייר קוך דיוקנאות ומדים של אנשי הצבא האוסטרו-הונגרי, שהועתקו לרוב בגלויות. הוא שימש זמן קצר במלחמה כצייר בחזית האיטלקית, אך נאלץ לפרוש בגלל מחלת כליות. גם לאחר נפילת [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] הקדיש קוך עבודות רבות לצבא הישן, אך גם יצר ציורים לאנשי צבא הרפובליקה הראשונה.<ref>Walter Reichel: „Pressearbeit ist Propagandaarbeit“ - Medienverwaltung 1914-1918: Das Kriegspressequartier (KPQ). Mitteilungen des Österreichischen Staatsarchiv (MÖStA), Sonderband 13, Studienverlag, Wien 2016, <nowiki>{{ISBN |978-3-7065-5582-1</nowiki>}}, S. 182.</ref>
 
בנוסף לנושאים צבאיים, הנושאים העיקריים בציורי הז'אנר שלו היו מראות של וינה והחצר הקיסרית .