היטל השבחה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תוכנ\1ת
הסרת תווים בלתי נראים, הסרת קישורים עודפים
שורה 1:
ב[[ישראל]], '''היטל השבחה''' הוא תשלום חובה הנדרש מבעל [[מקרקעין]] או [[חכירה|מחוכר]] לדורות על ידי [[ועדה מקומית לתכנון ובנייה|הוועדה המקומית]] אשר אישרה תוכנית בניה והביאה בכך לעליית שווי [[מקרקעין|המקרקעין]] שלו. החובה לתשלום ההיטל חלה על הבעלים או החוכר לדורות, ולמרות חוזה המכר שבו לרוב נקבע כי הקונה משלם את היטל זה - עדיין מדובר בהסדר פנימי בין הצדדים אשר אינו מחייב את הוועדה המקומית.
 
לדוגמה: הוועדה המקומית אישרה [[תוכנית בניין עיר]] אשר מאפשרת לבתי מגורים באזור מסוים להוסיף חדר נוסף בגג המבנה. עצם העובדה שעתה ניתן להוסיף חדר נוסף, מעלה את שווי המקרקעין (גם המבנה עצמו נכלל בהגדרת 'מקרקעין'), ובכך הנכס בעצם מושבח. מכאן השם "היטל השבחה", ותשלום ההיטל הוא עבור ההשבחה שנעשתה.
שורה 25:
==פטור מהיטל השבחה==
פטור מתשלום היטל השבחה יינתן במקרים הבאים:
* השבחה במקרקעין למגורים המצויים ביישוב או בחלק ממנו שהממשלה הכריזה עליו כעל שכונת שיקום, כל עוד ההכרזה בתוקף;
*השבחה במקרקעין למגורים המצויים ביישוב או בחלק ממנו ששר הבינוי והשיכון ושר הפנים הכריזו בצו, בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, כי לא תחול לגביהם חובת תשלום היטל השבחה;
*השבחה במקרקעין למגורים הנכללים באזור שיקום כמשמעותו בחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ"ה-1965;
* השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט או במקרקעין של הקדש ציבורי, כמשמעותו ב[[חוק הנאמנות]], התשל"ט-1979, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם [[מקרקעין]] או התמורה בעדם, משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות;
שורה 38:
היטל השבחה הוטל ביולי [[1981]] בתיקון 18 לחוק התכנון והבניה. בחוק נקבע כי שומת היטל ההשבחה תיערך על ידי [[שמאי מקרקעין]] של הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, כאשר לבעלים יש את הזכות לערער על עצם החיוב בפנייה לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה של [[משרד הפנים]], או על גובה החיוב, בפנייה ליו"ר מועצת השמאים למינוי [[שמאי מכריע]]. ערעור על גובה החיוב ייעשה בדרך כלל באמצעות חוות דעת של שמאי מקרקעין מטעמו של הבעלים.
 
במהלך השנים התגבשה פרקטיקה של ניהול משא ומתן בין הנשום לבין הוועדה המקומית, בדרך כלל באמצעות שמאיהם או לחלופין בהיעדר הסכמה באמצעות השמאי שלישי. כן אירעו מקרים בהם הגיעו [[רשות מקומית|רשויות מקומיות]] להסכמות עם נישומים על הסכמה לתשלום היטל השבחה במועד שלא היו חייבים בה כלל, למשל עוד לפני אישור התוכנית.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=06073680.r28|סוג=ע"א|עותר=דירות יוקרה בע"מ|משיב=ראש עיריית יבנה,מר צבי גוב-ארי}}, סעיף 32}} בעקבות טענות על התנהלות לא ראויה, ביולי 2008 בתיקון 84 ל[[חוק התכנון והבנייה]] קבעה [[הכנסת]] איסור על הגעה להסכמות כאלו. התיקון ספג ביקורת ועורר חשש מצד גורמים שונים בטענה שהוא עלול לסרבל את ההליכים לבירור גובה ההיטל אך לבסוף נמצא כי התיקון מאפשר ניהול בירור יעיל בטווח זמן סבירים והביא לשיפור בשקיפות ובמקצועיות של ההכרעות.{{הערה|{{גלובס| |שנה לעבודת השמאי המכריע מסתיימת יפה|1000561402|24 במאי 2010}}}}
 
==ראו גם==
 
* [[היטל פיתוח]]
* [[מס רכישה]]
שורה 48 ⟵ 47:
 
==לקריאה נוספת==
 
* משה אלפסי, '''היטל השבחה - דין, הלכה ומעשה''', הוצאת "אוצר המשפט".
 
==קישורים חיצוניים==
* הנריק רוסטוביץ, [http://landtax.co.il/default.asp?SubId=961 היטל השבחה], הנוסח המלא של הספר בקובצי HTML, הוצאת אוריאן
* הנריק רוסטוביץ, [[s:היטל השבחה (רוסטוביץ)|הספר היטל השבחה]], בוויקיטקסט
* [http://arnona.co.il/index.asp?Page=11 פסקי דין בהיטל השבחה], מתוך כתב העת ARNONA
*[https://www.maariv.co.il/news/law/Article-763420 היטל השבחה בפרויקט פינוי בינוי: שיטת החישוב החדשה], באתר מעריב, מאי 2020.