תכנון ערים ואזורים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1שיטפו\2 |
קו מפריד בטווח מספרים |
||
שורה 2:
{{פורטל|'''לשער לנושאים וערכים קשורים ראו [[פורטל:אדריכלות|פורטל אדריכלות]] ו[[גאוגרפיה עירונית ותכנון ערים - מונחים|מונחון תכנון ערים ואזורים]]'''}}
[[קובץ:Hongkong central kowloon-full.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|התכנון העירוני עוסק הן בתכנון של יישובים קטנים והן בתכנון ערי ענק. בתמונה: העיר [[הונג קונג|הונג-קונג]].]]
'''תכנון ערים ואזורים''' הוא [[דיסציפלינה|תחום ידע]], [[מדע| מדע ומחקר]], לימוד ועיון העוסק בתיעוד, [[פיתוח עירוני ואזורי]], תכנון פיזי, [[חברתי]] ו[[כלכלה|כלכלי]] של [[עיר|ערים]], גושי ערים, [[שכונה|שכונות]], או של [[מועצה אזורית|מועצות אזוריות]] המתייחסת אל אזור מסוים של יישובים חקלאיים כגון: [[כפר
על אף שנדמה שישנה חפיפה בין תכנון ערים ל[[מקצוע]]ות אחרים כגון: [[אדריכלות]], [[אדריכלות נוף]], [[עירוניות נוף]], ו[[עיצוב עירוני]], לא כך הדבר, שכן במקצועות אלו עוסקים ביתר פירוט וב[[קנה מידה]] קטן יותר של פיתוח ואילו תכנון אזורי עוסק בסביבה רחבה יותר וברמה פחות מפורטת.
ה[[יוון|יווני]] [[היפודמוס]] נחשב לאבי התכנון העירוני, בשל התכנון של [[מילטוס]], אם כי דוגמאות לערים מתוכננות קיימות בכל [[העת העתיקה]]. ה[[אסלאם|מוסלמים]] נחשבים למקור הרעיון של הקצאת תפקידים שונים לאזורים שונים, אם כי השימוש המערבי בך מגיע בעיקר מהרעיונות של ה"קונגרס הבינלאומי לאדריכלות מודרנית".
מבחינה [[היסטוריה|היסטורית]], מקורו של התכנון העירוני באדריכלות וב[[הנדסה אזרחית|הנדסה האזרחית]], והוא משתמש בגישה רציונלית ביותר לפתרון בעיות עירוניות על ידי תכנון פיזי. אולם, מספר רעיונות של מבקרים של התכנון העירוני המודרניסטי שצברו תנופה ב[[שנות ה-60]] (לדוגמה, אלה של [[ג'יין ג'ייקובס]]) עזרו להרחיב את התחום של התכנון העירוני לכלול גם תכנון פיתוח כלכלי, תכנון קהילתי חברתי ותכנון סביבתי.
שורה 15:
[[קובץ:Svit (Slovakia).JPG|ממוזער|250x250 פיקסלים|העיר [[סויט]] ב[[סלובקיה]] - במקור, תוכננה ב-1934 כשילוב של עיר גנים ותעשייה.]]
[[קובץ:Modi'in 02003.JPG|ממוזער|250x250 פיקסלים|[[מודיעין-מכבים-רעות|מודיעין]], עיר חדשה בישראל שתוכננה מן היסוד, הוקמה ב-1996.]]
[[תרבות עמק האינדוס]] ב[[הודו|תת היבשת ההודית]] נחשבת כתרבות הראשונה שפיתחה את התכנון העירוני. עד ל-2600 לפנה"ס כמה יישובים קדם-[[האראפה|האראפיים]] גדלו לערים בעלי אוכלוסייה של אלפי אנשים שלא עסקו בעיקר ב[[חקלאות]], ויצרו תרבות מאוחדת שעלייתה הפתאומית הייתה תוצאה של מאמץ מתוכנן. נראה כי היה ארגון מחדש של חלק מהיישובים על מנת להתאימם לתוכנית מפותחת היטב. מסיבה זו, תרבות עמק האינדוס נחשבת כראשונה שפיתחה את התכנון העירוני.
במאה הרביעית והשלישית לפנה"ס, הופצה התרבות [[הלניזם|ההליניסטית]] בשטחים שכבש [[אלכסנדר מוקדון]]. במסגרת הפצת התרבות הוקמו ערים הלניסטיות אשר התאפיינו ב[[תכנון היפודאמי]]. התכנון ההיפודאמי קבע רשת רחובות רוחביים ואורכיים שיצרו משבצות המכונות [[אינסולה|אינסולות]]. תכנון עירוני זה שיקף את החשיבה הרציונלית של התקופה וקבע מערכת מאוד רציונלית שכאילו שיטחה את הקרקע ובנתה עליה עיר מתוכננת היטב. התכנון ההיפודאמי היה למעשה התכנון שבעקבותיו תוכננו גם אלפיים שנה מאוחר יותר ערים רבות ביבשת [[אמריקה]].
שורה 21:
[[רומא העתיקה|הרומאים]] השתמשו בתוכנית קבועה עבור תכנון הערים שלהם, שפותחה ליעילות [[צבא]]ית ואזרחית מקסימלית. תכנון זה התחיל בשני רחובות ראשיים הניצבים אחד לשני ומפגשם הוא המרכז הרשמי של העיר. הציר האורכי שעבר מצפון לדרום נקרא "[[קארדו]]" והציר הרוחבי ממזרח למערב נקרא "[[דקומנוס]]". רוב השירותים העירוניים סבבו את מרכז העיר המוקף ברשת מרובעת צפופה של [[רחוב]]ות, וסביבן [[חומה]] להגנה. על מנת להפחית את זמן התנועה ברחובות, שני רחובות אלכסוניים חוצים את רשת הרחובות המרובעת מפינה לפינה, דרך הרחבה המרכזית. [[נהר]] בדרך כלל חוצה את העיר, מספק [[מים]] ו[[תחבורה]] ומסלק [[ביוב]], אפילו בזמן [[מצור]]. ערים אירופאיות רבות עדיין משמרות את התבנית הזו, לדוגמה ב[[טורינו]]. גם [[העיר העתיקה|בעיר העתיקה]] של ירושלים השתמר במידה חלקית תכנון זה מהתקופה הרומית והרחוב הראשי עדיין נקרא "הקארדו".
בתכנון העירוני ב[[תרבות]] [[מוסלמי|המוסלמית]]
במהלך שתי המאות האחרונות בעולם המערבי ([[מערב אירופה]], [[צפון אמריקה]], [[יפן]] ואוסטרלאסיה) תכנון ואדריכלות עברו שלבים שונים של קונצנזוס רחב. בתחילה הייתה העיר ה[[תעשייה|מתועשת]] של [[המאה ה-19]], שם השליטה בבניינים הייתה בעיקר בידי עסקים וה[[אליטה]] העשירה. בערך עם תחילת [[המאה ה-20]] החלה תנועה שמטרתה לספק סביבה בריאה יותר לאנשים, ובעיקר לעובדי תעשייה. פותח הרעיון של [[עיר גנים|ערי גנים]] ונבנו כמה ערים לדוגמה, כמו [[וולוון גארדן סיטי]] ב[[אנגליה]]. אולם, אלה היו בדרך כלל קטנות יחסית ולא היו בהן תושבים רבים. רק ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] החלה לעלות תנועת ה[[מודרניזם]]. עיר מודרניסטית הייתה אמורה להיות סוג של [[אוטופיה]] ישימה ויעילה. היו תוכניות לבנייה מחדש בקנה מידה גדול של ערים, כמו [[פריז]], אם כי לא קרה דבר בקנה מידה גדול עד להרס שנגרם בעקבות [[מלחמת העולם השנייה]]. לאחר מכן, נבנו כמה מבנים וקהילות מודרניסטיים. אולם הם נבנו בזול והיו ידועים בבעיות החברתיות שלהם{{הערה|שכונה כזו מתוארת בפרוטרוט, בספר [[כל החיים לפניו]] מאת אמיל אג'אר}}.
המודרניזם הסתיים ב[[שנות ה-70]] כשהפסיקו לבנות מגדלים אחידים וזולים בארצות רבות, כמו [[בריטניה]] ו[[צרפת]]. מאז רבים מהם נהרסו ובמקום נבנו בניינים מסוגים אחרים. במקום לעשות הכול מושלם ואחיד, התכנון כיום מתמקד ב[[אינדיבידואליזם]] ובגיוון של החברה והכלכלה. זוהי התקופה ה[[פוסט מודרניזם|פוסט-מודרנית]].
שורה 30:
==תכנון ואסתטיקה==
ב[[מדינה מפותחת|ארצות מפותחות]] התעוררה תגובת-נגד לכמות גדולה מדי של גורמים מלאכותיים בסביבה - כמו שלטים, גדרות זמניות, וכדומה. נושאים אחרים שיש עליהם מחלוקת חריפה בין מתכננים עירוניים הם המתח בין גידול [[פריפריה|פריפריאלי]], גידול בצפיפות הדיור ותכנון יישובים חדשים. יש גם דיונים רבים לגבי היתרון של ערבוב ייעודים שונים של הקרקע, כנגד היתרונות של הבדלה בין קרקע בעלת ייעודים שונים.
תכנון עירוני מוצלח מתחשב באופי של "בית" ו"תחושת מקום", זהות מקומית, כבוד למורשת הטבעית, האמנותית וההיסטורית, הבנה של הנוף העירוני, הולכי רגל וסוגי [[תחבורה]] אחרים, סיכונים טבעיים כמו אזורי [[שיטפון]] ועוד.
יש שאומרים שהפיאצה (רחבה) ה[[ימי הביניים|ימי ביניימית]] וה[[ארקדה]] (שורת [[עמוד]]ים בחזית המבנה הפונה לרחוב) הן בין האלמנטים המוצלחים ביותר של תכנון עירוני, כפי שרואים בערים [[איטליה|איטלקיות]] כמו [[סיינה]] ו[[בולוניה]].
אף שלרוב ערים אינן מתוכננות מתחילתן, התכנון חשוב בשליטה על גידולן של ערים ושימוש בכלים כמו חלוקה לאזורים. בהסתכלות היסטורית, ערים רבות שכיום נחשבות ליפהפיות הן תוצאה של מערכות ארוכות טווח של איסורים והדרכה לגבי גודל הבניה, שימוש ומאפיינים. אלה הותירו חופשיות מסוימת, אך עם זאת אכפו את השימוש בסגנונות מסוימים, בטיחות ולעיתים גם חומרים בדרכים מעשיות.
ישנן ערים שתוכננו מתחילתן, ואם כי התוצאות אינן תמיד כמו שתוכננו, לרוב נותרות עדויות לתכנון הראשוני. כמה מהערים המתוכננות המוצלחות ביותר מורכבות מתאים שכוללים אזורי פארק, [[מסחר]] ודיור, כשהתא חוזר פעמים רבות. לרוב התאים מובדלים על ידי [[רחוב]]ות. בדרך כלל, לכל תא יש מבנים מיוחדים וגינון מיוחד בפארק, ושערים מיוחדים או מסמני גבול בקצה. האזורים המסחריים נעשים מגוונים באופן טבעי. הבדלים אלה עוזרים לנטוע תחושה של מקום, כאשר הדמיון בין התאים גורמים לכך שכל מקום בעיר מוכר במידת מה.
==תכנון ובטיחות==
ערים רבות נבנות במקומות שנתונים לשיטפונות, גלי סערה, [[מזג אוויר]] יוצא דופן או [[מלחמה]]. אם ניתן להגביל סכנות אלה לאזורים מסוימים (כמו אזורים המועדים לשיטפון), אפשר לעשות מהם אזורי פארק או חגורות ירוקות, דבר שמביא תוצאות יפות לעיתים. שיטה מעשית נוספת היא לבנות את העיר על פסגות ה[[הר]]ים, ואת הפארקים בעמקים.
ניתן להפחית את הפגיעה של מזג אוויר קיצוני, שיטפון, מלחמה או מצבי חירום אחרים על ידי דרכי הימלטות בטוחות ומרכזי חירום. אלה אינם יקרים במיוחד, ורבים רואים בהם אמצעי ביטחון הכרחי לכל אזור עירוני.{{מקור}}
ישנן שיטות תכנון שעשויות לעזור לקבוצות אליטה לשלוט על האזרחים הרגילים. מצב זה היה קיים לדוגמה ב[[רומא]], שם ה[[פשיזם|פשיסטים]] יצרו [[פרוור]]ים חדשים רבים על מנת לרכז את ה[[פשע|פושעים]] וה[[מעמד]]ות הנמוכים בריחוק מהעיר האלגנטית.{{מקור}}
בשנים האחרונות, מצופה מהמתכננים שימקסמו את הנגישות לאזור לאנשים עם יכולות ומוגבלויות שונות, לצפות מראש אזורים של פשע ולנסות למנוע אותו כבר בשלב התכנון, ולהשתמש ב[[התנועה לחופש ממכוניות|אזורים אסורים לכניסת כלי רכב]], על מנת להקל על החיים העירוניים.
תכנון עירוני מנסה לשלוט על פשיעה על ידי מבנים שתוכננו בעזרת תאוריות כמו [[סוציאל-אדריכלות]] או [[דטרמיניזם סביבתי]]. תאוריות אלה טוענות שהסביבה העירונית יכולות להשפיע על הנאמנות של אינבידואל לחוקים חברתיים. התאוריות טוענות שלחץ [[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]] מתפתח באזורים צפופים יותר ופחות יפים. מתח זה גורם לחלק מהפשעים ולשימוש מסוים ב[[סם|סמים]]. התרופה היא מרחב אישי גדול יותר ועיצוב ותכנון טובים ויפים יותר, במקום פונקציונליזם.{{מקור}}
תאוריות חברתיות אחרות מצביעות על כך שב[[אנגליה]] וברוב הארצות מאז [[המאה ה-18]], השינוי של חברות מ[[חקלאות|חקלאיות]] לתעשייתיות גרמו לקושי בהתאקלמות לחיים עירוניים. תאוריות אלה מדגישות את העובדה שלעיתים מדיניות התכנון מתעלמות ממתחים אישיים, ומכריחים אנשים לחיות יחד בצורות לא נוחות. לפיכך, אנשים רבים אינם מרגישים "בבית" גם כשהם בבית.{{מקור}}
שורה 56:
{{הפניה לערך מורחב|הנדסת תחבורה}}
[[קובץ:Begin Road TA Traffic Jam.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|תכנון רשת הרחובות, הצפיפות העירונית והתחבורה משפיע על היווצרותם או מניעתם של גודשי תנועה.]]
קיים קשר ישיר וברור בין הצפיפות של הסביבה העירונית לבין כמות ה[[תחבורה]] באותה הסביבה. תחבורה באיכות גבוהה מביאה לעיתים קרובות לפיתוח. פיתוח מעבר לצפיפות מסוימת עשוי להביא לצפיפות יתר בתחבורה.
תכנון טוב מנסה לכוון את הצפיפות הגבוהה של עבודה או מגורים ליד תחבורה ברמה גבוהה. לדוגמה, יש ערים שמאפשרות [[מסחר]] ובניינים רבי-קומות רק מהלך רחוב אחד מ[[תחנת רכבת|תחנות רכבת]] או [[כביש]]ים רחבים, ואת המבנים הקטנים יותר וה[[פארק]]ים שמים במקומות מרוחקים יותר.
שורה 83:
אחד המסמכים החשובים בתכנון ערים הוא תסקיר השפעה על הסביבה, הנערך על פי חשיבות והיקף התכנית ועוסק באינטגרציה תכנונית-סביבתית באשר לממדי ההשפעה השונים של התכנית. דו"ח כזה מכיל לדוגמה פרטים כגון מידדי רעש וחריגות צפויות; פליטות מזהמים; השפעות על המערכות הטבעיות בשטחי התוכניות ותחומים נוספים. מוטיב בסיסי בדו"ח זה הוא מידת השילוב הבין-תחומי ולכן המורכבות הרבה של התכנון הסביבתי.
הארקולוגיה שואפת לאחד את תחומי ה[[אקולוגיה]] וה[[אדריכלות]], במיוחד [[אדריכלות נוף]], על מנת לאפשר סביבה [[הרמוניה|הרמונית]] לכל היצורים החיים. בקנה מידה קטן יותר, תאוריית האקו-כפר המדגישה את הגודל המסורתי של
ברוב המודלים העירוניים או הכפריים המתקדמים, ההקשר המקומי חשוב ביותר. ברבים, ל[[גינון]] יש מקום מרכזי לא רק כחלק מה[[חקלאות]] אלא בחיים היומיומיים של האזרחים.
שורה 91:
===תכנון ערים ואזורים במקורות היהודיים===
במקורות היהודיים בדרך כלל רוב הערים היו קשורות אל האדמה ואל השטח הטבעי בו היא נמצאת והייתה בנויה בעיקר בצורה חקלאית ועל חשיבות התכנון למען מתן צדקה וגם למען הנזקקים למזון וקורת גג תוך כדי הקפדה על תכנון הבתים והדירות לפי חוקי התורה וההלכה עם דגש על מרחבים פנויים ועל שטחים פתוחים.
==== שכונות מגורים ====
לפי חוקי ההלכה בתים או דירות יהודיות אינם צריכות לפנות עם הכניסה או החזית אחת מול השנייה כנהוג על פי סידור האוהלים של שבטי ישראל סביב המשכן.
==== שטחים פתוחים וריאות ירוקות וריאות ירוקות ====
לפי התורה יש להשאיר "רצועות ירוקות ושטחים פתוחים" גם כדי לתת נחלה אל בני [[שבט לוי]], גר, יתום ו-אלמנה,
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=...א וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה, בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל-יַרְדֵּן יְרֵחוֹ, לֵאמֹר. ב צַו, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם, עָרִים לָשָׁבֶת; וּמִגְרָשׁ, לֶעָרִים סְבִיבֹתֵיהֶם, תִּתְּנוּ, לַלְוִיִּם. ג וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם, לָשָׁבֶת; וּמִגְרְשֵׁיהֶם, יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם, וּלְכֹל, חַיָּתָם. ד וּמִגְרְשֵׁי, הֶעָרִים, אֲשֶׁר תִּתְּנוּ, לַלְוִיִּם--מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה, אֶלֶף אַמָּה סָבִיב. ה וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר, אֶת-פְּאַת-קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת-פְּאַת-נֶגֶב אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת-פְּאַת-יָם אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֵת פְּאַת צָפוֹן אַלְפַּיִם בָּאַמָּה--וְהָעִיר בַּתָּוֶךְ; זֶה יִהְיֶה לָהֶם, מִגְרְשֵׁי הֶעָרִים. ו וְאֵת הֶעָרִים, אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם--אֵת שֵׁשׁ-עָרֵי הַמִּקְלָט, אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לָנֻס שָׁמָּה הָרֹצֵחַ; וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ, אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר. ז כָּל-הֶעָרִים, אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם--אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה, עִיר: אֶתְהֶן, וְאֶת-מִגְרְשֵׁיהֶן. ח וְהֶעָרִים, אֲשֶׁר תִּתְּנוּ מֵאֲחֻזַּת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל--מֵאֵת הָרַב תַּרְבּוּ, וּמֵאֵת הַמְעַט תַּמְעִיטוּ: אִישׁ, כְּפִי נַחֲלָתוֹ אֲשֶׁר יִנְחָלוּ, יִתֵּן מֵעָרָיו, לַלְוִיִּם.
|מקור=
[[s:במדבר לה|ספר במדבר פרק לה]]}}
שורה 107:
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=...מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמשים אמה. לא יעשה אדם גורן קבועה בתוך שלו, אלא אם כן יש לו חמישים אמה לכל רוח; מרחיק מנטיעותיו של חברו ומנירו, שלא יזיק.
|מקור=
[[s:משנה בבא בתרא ב,ח]]}}
שורה 123:
* [[מתכנן ערים ואזורים]]
* [[מדעי האזור]]
* '''ארגונים מקצועיים:'''
** [[ISOCARP]]
שורה 135 ⟵ 134:
** [[עיצוב של ערים]]
** [[מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות]]
* '''מגזינים:'''
** [[מונו (מגזין)]]
** [[Journal of Planning History]]
* '''מונחים מקצועיים:'''
** [[תוכנית בניין עיר]]
** [[תוכנית מתאר מקומית]]
** [[גאוגרפיה עירונית ותכנון ערים ואזורים - מונחים]]
* '''מוזיאונים:'''
** [[מוזיאון תכנון העיר של בייג'ינג]]
** [[מוזיאון תכנון העיר של שאנגחאי]]
* '''אירועים בינלאומיים:'''
**[[יום העירוניות העולמי]]
** [[הפורום העירוני של מוסקבה]]
** [[הביאנלה של שנג'ן - הונג קונג לעירוניות ואדריכלות]]
'''אוניברסיטאות'''
*[[אוניברסיטת יון מינקו לאדריכלות ותכנון עירוני]]
| |||