היהודייה הנאווה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להמרת דת
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 27:
דוגמה נוספת ל"יהודייה נאווה" היא רבקה בספרו של [[וולטר סקוט]] "[[אייבנהו]]". רבקה מתאהבת באביר אייבנהו, גיבור היצירה, אך מדחיקה את רגשותיה מכיוון שהוא נוצרי והם אינם יכולים להיות יחד. היא מטפלת בו במסירות לאורך היצירה, ויש בה האצילות לאחל לאייבנהו ולאהובתו הנוצרייה כל טוב בפרידה מעליהם. בסוף הספר היא מועידה את עצמה לחיים של [[נזיר|נזירוּת]] בקהילה היהודית.{{הערה|{{Cite journal|url=|title=Legends of Rebecca: Ivanhoe, Dynamic Identification, and the Portraits of Rebecca Gratz|last=Lewin|first=Judith|date=2005|journal=Nashim: A Journal of Jewish Women's Studies & Gender Issues|volume=10|pages=178-212|via=JSTOR}}}}
 
אף על פי שרוב הספרות על "היהודייה הנאווה" נובעת מתרבות המערב, יש מספר דוגמאות לדמויות מזרחיות. אחת מהן היא [[סול חגואל]], הידועה גם בשם סוליקא (זוליכה). סול הייתה צעירה יהודייה מרוקאית יפהפייה שחייתה באמצע המאה ה-19 והואשמה על ידי שכן [[מוסלמים|מוסלמי]] שהמירה את דתה ל[[אסלאם]] ולאחר מכן חזרה ליהדותה. סול נידונה למאסר ולמוות על ידי הרשויות המרוקאיות, אך ניתנה לה האפשרות לחנינה על ידי המרת דתה לאסלאם. סול סירבה וראשה נערף בכיכר העיר פאס. ברבות השנים דמותה הוכרה כקדושה מעונה בתרבויות המוסלמיות והיהודיות המקומיות, והיא היוותה השראה למשוררים ספרדיים וצרפתים רבים שראו בה את ההתגלמות האידיאלית של "היהודייה הנאווה".{{הערה|{{Cite book|title=Sol Hachuel in the Collective Memory and Folktales of Moroccan Jews|last=Azagury|first=Yaelle|publisher=Indiana University Press|year=2011|isbn=|location=Bloomington|pages=134}}}} מול אלה עומדת דמותה של ג'סיקה מ"[[הסוחקהסוחר מוונציה]]" הבוחרת להתכחש לדתה ולאביה וללכת אחרי אהוב ליבה הנוצרי.
 
התייחסות יהודית ל"יהודייה הנאווה" קיימת ב"בלדות וורמיזא" מאת [[שאול טשרניחובסקי]] בבלדה על [[בת הרב ואמה]] בת הרב מחוזרת על ידי אביר, שמסתתר בצל הקיר ומנסה לשכנע אותה להענות לחיזוריו ולנטוש את עמה תוך שהוא מכפיש אותו. בת הרב נמשכת אליו ומוקסמת ממתנותיו, אך אימה מזהירה אותה שהרומן הזה יסתיים במותה. השיר השלישי במחרוזת הבלדות, העוקב על בלדת בת הרב ואמה הוא "בתו היפה של הרב". כאן כבר מתואר גורלה של בת הרב היפה שהאבירים חושקים בה – עם פתיחת קברו של הרב מתברר ש-"עַל יַד הָרַב מוּטֶלֶת, בִּּתוֹ זוֹ הַיָפָה". בשיר מוקדם (מ-1924) מתאר המשורר גם את גורל בת הרב. בשיר – "בת הרב" מנסה מנהיגם של ה[[קוזאקים]] (כנראה בגזירות [[פרעות ת"ח–ת"ט|פרעות ת"ח-ת"ט]]) לשכנע את בת הרב להתנצר ולשאת אותה לאשה. שם בת הרב מבקשת ממנו לירות בה כדור, באמתלה שבלחש כלשהו היא מסוגלת לעצור את הכדור.