שירת דבורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
ניסוח, הרחבה
שורה 1:
[[קובץ:Das Lied der Debora.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שירת דבורה, תחריט מעשה ידי [[גוסטב דורה]] {{ציטוט|תוכן=א וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה, וּבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, בַּיּוֹם הַהוּא,
לֵאמֹר. ב בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, בְּהִתְנַדֵּב עָם, בָּרְכוּ, ה'. ג שִׁמְעוּ מְלָכִים, הַאֲזִינוּ רֹזְנִים: אָנֹכִי, לַה' אָנֹכִי אָשִׁירָה, אֲזַמֵּר, לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.|מירכאות=כן|מקור={{תנ"ך|שופטים|ה|א|ג}}}}]]
'''שירת דבורה''' היא שירת הודיה וניצחון, המספרת בשבח ניצחון [[שבטי ישראל|בני ישראל]] על ה[[כנענים]], בעזרת ה'. לפי פסוקו הראשון של פרק ה בשופטים, את השירה שרים [[דבורה הנביאה|דבורה]] ו[[ברק בן אבינעם]].{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|א}}}} המלחמה בין ישראל בהנהגתובהנהגתם של ברקדבורה הנביאה וברק בן אבינועם, לכנענים בהנהגת [[סיסרא]] מתוארת מזווית אישית בשירה. שירה זו היא מעין שירת ניצחון המתארת את הרקע למלחמה, מותחת ביקורת על השבטים שנמנעו מליטול חלק במלחמה משום שלא סבלו מאיום ביטחוני ישיר מסיסרא, ומשבחת את [[יעל אשת חבר הקיני]] על שהרגה את סיסרא. שירת דבורה מופיעה ב{{תנ"ך|שופטים|ה}}, ומורכבת מ-31 פסוקים. את שירת דבורה קוראים בבתי הכנסת כ[[הפטרה]] של [[פרשת בשלח]] שבה קוראים את [[שירת הים]].
 
==תוכן השירה==
 
לפי הפסוק הראשון את השירה שרו דבורה וברק. שירה זאת ממשיכה את מטרתו של הסיפור המופיע בפרק הקודם, ניצחון ישראל על הכנענים. השירה נאמרת כתגובה לניצחון ישראל בעזרתשרה ה'דבורה והיאהנביאה שירת הלל והודיה לאל. השירה מתארתלא אתמקדישה עליונותמקום ה'לתיאור עלהקרב, איתניאף הטבע,על וזאתפי כדיהשתתפו להדגישבו אתעשרת כוחואלפים שלמבני האלישראל שאינותחת זקוקזאת לעזרתהיא בנימדגישה אנושאת כדיחלקו לנצחשל אתה' אויבי ישראלבניצחון. באמצעות השירהבשירה מעבירהמותחת דבורה ביקורת על השבטים שנעדרו מהמלחמה ומשבחת את אלה שהתנדבו להגן ולהילחם. השבטים [[שבט יהודה|יהודה]] ו[[שבט שמעון|שמעון]] נעדרים מהשירה.{{הערה|[[יאיר זקוביץ]], '''עולם התנ"ך: שופטים''', תל אביב, דודזון עתי, 1994, עמ' 50}} בהמשך היא משבחת את יעל אשת חבר הקיני על גבורתה ותרומתה לניצחון. דבורה מכונהמכנה את עצמה "אם בישראל", בשירהוהיא ודמותהמתייחסת מעומתתבשירה עםלאם דמותהנוספת של- [[אם סיסרא]], אמו של האויב המנוצח.{{הערה|פנינה גלפז-פלר, '''ויולד: יחסי הורים וילדים בסיפור ובחוק המקראי''', ירושלים: כרמל, 2006, עמ' 171.}} כאישה, היא מזכירה את הנשים אשר היו אמורות להינתן כשלל לאוייב.
 
===זיקת השירה לסיפור המקראי===