כלכלת בחירות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 8:
מחקר נוסף משנת 1992 דווקא מחליש את הטענות על קיומה הגורף של התופעה. במחקר שנעשה על ידי מספר כלכלנים מובילים, ביניהם [[נוריאל רוביני]], נבדק הקשר בין מועד הבחירות לבין מדדים האבטלה והאינפלציה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Alberto Alesina Gerald D. Cohen Nouriel Roubini|שם=Macroeconomic Policy and Elections in OECD Democracies|כתב עת=Economics & Politics|שנת הוצאה=1992}}</ref>. המחקר, המבוסס על מדינות ה-[[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|OECD]], בחן ברמה אמפירית קיומם של מחזורים כלכלים-פוליטיים ומצא מעט עדויות להשפעות של כלכלת בחירות על הביצועים ארוכי הטווח של הכלכלה, במיוחד על צמיחת התוצר והאבטלה. לפי המחקר, קיימות עדויות לעליה בסביבת המחירים מיד לאחר בחירות, אך ההסבר לתופעה אינו בהכרח עדות לכלכלת בחירות. ניתן להסביר את התופעה גם בכך שפוליטיקאים פועלים בצורה אופורטוניסטית ומאמינים כי התזמון הנכון לשינוי מחירים והעלאת מיסים הוא מיד לאחר מועד הבחירות.
 
במחקר משנת מ-2008 נמצא כי כלכלת בחירות אינה משפיעה לחיוב על בחירתו של מנהיג במדינות מערביות מפותחות, וכי מצביעים מושפעים מהצמיחה במהלך כהונתו של המנהיג ולא בשנת הבחירות עצמה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Allan Drazen, Adi Brender|שם=How Do Budget Deficits and Economic Growth Affect Reelection Prospects? Evidence from a Large Panel of Countries|כתב עת=American Economic Review|שנת הוצאה=2008}}</ref>. לטענת החוקרים, ב[[מדינה מפותחת|מדינות מפותחות]], ובמיוחד דמוקרטיות ותיקות, גירעונות של שנת הבחירות מקטינים למעשה את ההסתברות לבחירת מנהיג. נתון זה מבטא חשדנות של הבוחרים בנוגע לצמיחה המופיעה בתקופה התואמת את צרכיו הפוליטיים של המנהיג. עוד נמצא במחקר כי ב[[מדינה מתפתחת|מדינות המתפתחות]] הפרידו הבוחרים בין צמיחה שמקורה בשינויים בכלכלה העולמית לשינויים שהיו ייחודיים למשק המקומי, ותמכו בממשלה רק על בסיס האחרונים. גם נתון זה מדגים שהבוחרים אינם נאיבים כמו שנוטים להניח לעיתים ולא בהכרח מושפעים מהמניפולציות שנעשות בניסיון ליצור הישגי שווא. להפך – הבוחרים נוטים לתמוך במנהיגים 'אחראים' ובממשלות המקטינות את הגרעון.
 
== בישראל ==