אגם קיוו – הבדלי גרסאות

תופעה ייחודית לאגם קיוו היא תופעה של התפרצות גזים הקרויה [[התפרצות מימית]],. תופעה שמאפיינת שלושה אגמים באפריקה. כתוצאה מפעילות וולקנית במעמקיםזו מתרחשת, אחתבשלושה לאלףאגמים שניםבלבד בערך, תופעה של התפרצות גזים רעילהבעולם. הסברהבתחתית היא שפחמן דו-חמצני אשר נאגר במעמקים יוצר ראקציה כימית, כתוצאה ממגע עם חלקיקים וולקניים, כךהאגם נאגרותמצטברות כמויות אדירות של [[מתאן]] ושל [[פחמן דו-חמצני]]<ref>{{צ-ספר|שם=Lake Kivu|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/978-94-007-4243-7_1|מו"ל=Springer Netherlands|שנת הוצאה=2012|מקום הוצאה=Dordrecht|ISBN=978-94-007-4242-0|עמ=1–11|מחבר=Jean-Pierre Descy, François Darchambeau, Martin Schmid}}</ref>. זהשחרור ככלפתאומי הנראהשל האגםהגזים עםעלול המאגרלגרום הגדוללענן בעולםפחמן שלגדול ביוגז.שיכסה כשמתגברתאת הפעילות הוולקנית בתחתיתסביבת האגם עולהויגרום טמפרטורתלחנק המיםשל וכתוצאההאנשים מכךהמתגוררים עולהבסביבת גז המתאן אל פני המים ומשתחרר בהתפוצצות עוצמתיתהאגם<ref>{{צ-מאמר|שם=Reliable reference for the methane concentrations in Lake Kivu at the beginning of industrial exploitation|קישור=http://dx.doi.org/10.5194/hess-23-4707-2019|כתב עת=Hydrology and Earth System Sciences|שנת הוצאה=2019-11-19|עמ=4707–4716|כרך=23|doi=10.5194/hess-23-4707-2019|מחבר=Bertram Boehrer, Wolf von Tümpling, Ange Mugisha, Christophe Rogemont}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Methane sources and sinks in Lake Kivu|קישור=http://dx.doi.org/10.1029/2011jg001690|כתב עת=Journal of Geophysical Research|שנת הוצאה=2011-07-22|כרך=116|doi=10.1029/2011jg001690|מחבר=Natacha Pasche, Martin Schmid, Francisco Vazquez, Carsten J. Schubert}}</ref>. זה

ב[[אגם גוררניוס]] שחרור של פחמן בענן עצום המכסה את האגם והאזור. הקרבון מרעיל את כל האורגניזמיםבקמרון, כלשבו היונקים,מצטבר כוללפחמן בנידו-חמצני אדםוגם וכשהריכוזהוא גבוהנתון גםבסכנה אתלהתפרצות הצמחייה. סכנת התפרצות הרסנית זו אורבת למאות אלפי תושבי האזור. באגם ניאוס, אגם אפריקאי קטן משמעותית מאגם קיוו שגם בתחתיתו נקווה גז המתאןמימית, נבנה בשנת 2001 מתקן המשחרר גז בצורה מבוקרת באמצעות מערכת צינורות מהקרקעיתמקרקעית האגם. גודלו של אגם קיוו והכמות האדירה של גז הפחמן הכלוא בתחתיתו – 500 מיליון טונות, לא אפשרה מבצע כגון זה.

החל מהעשור השני של האלף הנוכחי הצליחו ניסיונות שאיבת גז ממעמקי האגם תוך סינונו והפיכתו למקור הפקת חשמל. נכון ל-2020 מופקים כמאה מגה ואט וזאת בעידודה ובבעלותה החלקית של ממשלת רואנדה בשותפות עם החברות המפיקות. הצפי לעתיד הוא הפקת חשמל בכמות שאף תאפשר לרואנדה למכור לשכנותיה.