התפרצות מימית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 2:
כיום ידוע על שלושה אגמים המועדים להתפרצות מימית בשל פחמן דו-חמצני המצטבר בתחתיתם: אגם ניוס ואגם מונון בקמרון (בשניהם תועדה התפרצות), ו[[אגם קיוו]] בגבול [[רואנדה]]-[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו]], בו מצטבר בנוסף לפחמן גם גז [[מתאן]]. אגמים בהם קרו תופעות של התפרצות מימית נקראים לפעמים "אגמים מתפוצצים".
מקור הגזים באגם הוא בגוף מגמטי פעיל הנמצא מתחת לאגם, ופולט פחמן לתוך המים. באגמים בהם אין ערבוב בין שכבת המים העליונה והתחתונה, הפחמן מומס במים ומצטבר בתחתית האגם, כשלחץ המים שומר את המים הרווים בפחמן בתחתית האגם בדומה לגזים הכלואים בבקבוק [[מי סודה|סודה]]. במצב זה האגם נמצא במצב לא יציב, אך עדיין דרוש אירוע שיגרום ל"היפוך" האגם ולשחרור הגזים. אירוע כזה יכול להיות רעידת אדמה, התפרצות געשית, או אף סופת גשמים, הגורמים לערבוב שכבות המים. המים הרווים בגז מתחתית האגם עולים למעלה, וללא לחץ המים משתחרר הגז לאוויר. התפרצות כזו מביאה לתנועה חריפה של המים שעשויה לגרום ל[[צונאמי]] באגם.
== היסטוריה ==
| |||