אשדוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תעתוקים מדוייקים יותר וחידוד תרגומים
שורה 32:
במחצית [[המאה ה-10 לפנה"ס]] נחרבה העיר יחד עם היישוב הפלשתי בתל מור. חוקרים משערים כי נחרבה במסע הפלישה של [[סיאמון|פרעה סיאמון]], או על ידי [[דוד|דוד המלך]] באחת ממלחמותיו בפלשתים. בסוף המאה היא שוקמה, עם חידוש ההתיישבות הפלשתית באזור. ב-[[המאה ה-8 לפנה"ס|770 לפנה"ס]] בקירוב נכבשה על ידי [[עוזיהו]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]], כפי שמתואר בספר [[דברי הימים]]:
{{ציטוט|תוכן="וַיֵּצֵא, וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים, וַיִּפְרֹץ אֶת-חוֹמַת גַּת וְאֵת חוֹמַת יַבְנֵה, וְאֵת חוֹמַת '''אַשְׁדּוֹד'''; וַיִּבְנֶה עָרִים, בְּ'''אַשְׁדּוֹד''' וּבַפְּלִשְׁתִּים".|מקור={{תנ"ך|דברי הימים ב|כו|ו}}}}
לאחר מכן, נכבשה העיר על ידי [[סרגון השני]], מלך [[אשור]], שהחריבה ו[[גלות|הגלה]] את תושביה לאחר שמרדו בו ב-[[המאה ה-8 לפנה"ס|713 לפנה"ס]].{{הערה|[https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/jstudies/files/_file_1488269833.pdf השבת האימפריה לקדמותה: מסע המלחמה של סרגון ב' למערב בשנת 720/19 לפנה"ס], שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרך כ"ה, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל ([[האוניברסיטה העברית]]), 2017}} עם היחלשותה של אשור באזור ב[[המאה ה-7 לפנה"ס|מאה ה-7 לפנה"ס]], צר [[פרעה פסמתיך הראשון]] על אשדוד והחריבה, וב-[[605 לפנה"ס]] כבש והרס אותה [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]] מלך [[בבל]]. ב-[[539 לפנה"ס]] היא שוקמה על ידי ה[[ממלכת פרס|פרסים]], ועם [[שיבת ציון]] התקיים בה יישוב יהודי קטן בשטח [[יהוד מדינתא|פחוות יהודה]].{{הערה|ד"ר [[מאיר שש]], [https://benyehuda.org/read/11231 אשדוד ואשדוד-ים בימי קדם], “ים – קובץ לעניני ימאות” בהוצאת [[החבל הימי לישראל]], דצמבר 1961, עמ' 148–151}} העיר נכבשה בעת מסע המלחמה של [[אלכסנדר מוקדון]], ולאחר מכן בין [[המאה ה-4 לפני הספירה|312-315 לפנה"ס]] על ידי [[תלמי הראשון]] ו[[אנטיגונוס מונופתלמוס|אנטיגונוס]], שכבשו אותה שוב ושוב אחד מידי השני.{{הערה|בועז רענן, אשדוד - גאוגרפיה, היסטוריה, טבע, מסלולי טיול. לקט מאמרים, הוצאת [[החברה להגנת הטבע]], 1990}} במהלך [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל]] שובש שמה של אשדוד והיא נקראה '''אָזוֹטוֹס מֵסוֹגֵיוֹס''' (בעברית: '"אשדוד היבשתית'של היבשה"). העיר שגשגה תחת השלטון ה[[הלניזם|הלניסטי]], עד ל[[מרד החשמונאים]]. ב-[[המאה ה-2 לפנה"ס|147 לפנה"ס]] כבש אותה [[יונתן הוופסי]] ושרף את מקדש דגון.{{הערה|'''[[ספר מקבים א]]''', פרק י, פסוק 84; [[יוספוס פלביוס]], [[s:en:The Antiquities of the Jews/Book XIII|קדמוניות היהודים באנגלית]], ספר 13, פרק 7, פסקה 4}} בראשית [[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]] נכבשה אשדוד על ידי [[פומפיוס]], ושמה השתנה ל'''אזוטוס''' '''היפינוֹס''' (בעברית: '"אשדוד של הפרשים'"). היא נותקה מ[[ממלכת החשמונאים]], ותושביה ה[[יהודים]] גורשו. העיר ניתנה במתנה ל[[הורדוס]] על ידי [[אוגוסטוס קיסר]] ב-[[39-30 לפנה"ס|32 לפנה"ס]], וזה הוריש את העיר לאחותו [[שלומית (אחות הורדוס)|שלומית]]. החל מה[[המאה ה-4|מאה ה-4]] התרחבה העיר '''[[אשדוד ים]]''' הממוקמת כ-5 קילומטרים צפון-מערבית לה, וחשיבותה של העיר דעכה.
 
====אשדוד ים====
שורה 39:
'''אשדוד-ים''' הוא אתר ארכאולוגי ועיר נמל עתיקה הממוקמת על חופה הדרומי של אשדוד המודרנית. שרידים ארכאולוגיים מעידים כי העיר התהוותה לראשונה ב[[תקופת הברזל]]. בין שתי הערים אשדוד ואשדוד-ים, היה קיים קשר של עיר יבשתית ו[[עיר נמל|עיר הנמל]] שלה במשך מאות שנים, בדומה לקשרים בין הערים [[יבנה#תל יבנה|יבנה]] ו[[יבנה-ים]].{{הערה|המקור להשערה: [http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?module_id=&sec_id=17&subj_id=341&id=1158#as פטר פביאן - רשות העתיקות], יצחק גלעד, [[אוניברסיטת בן-גוריון]]}}
 
שמה מוזכר לראשונה בלוח חמר ב[[כתב יתדות]] שנכתב ב-[[המאה ה-7 לפנה"ס|722 לפנה"ס]] על ידי [[סרגון השני]], ובו ציין כי בעת מסעו ל[[ארץ ישראל]] הוא ביצר את הערים הפלשתיות [[תל אשדוד|אשדוד]] ו[[גת (עיר פלשתית)|גת]] וכן גם את העיר '''אָסדוּדימוּ''' (בעברית: '"אשדוד-ים'"). מאותה עת ועד ל[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] לא קיים תיעוד היסטורי למתרחש באשדוד-ים. ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]], גדלה והייתה לעיר מסחר אשר כונתה ב[[יוונית]] '''אָזוֹטוֹס פאראליוֹס''' (בעברית: '"אשדוד-חוף' שעל החוף"). ב[[מפת מידבא]] מופיע תרשים של העיר ובו היא מופיעה עם מזח, בתים ומבני ציבור, בהם מזרקה וכנסיות. בתקופה זו, אשדוד-ים עקפה בגודלה את אשדוד היבשתית.
 
במהלך [[המאה ה-7]], עם סיום [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל]], נבנתה על ידי ה[[ח'ליפה|ח'ליף]] [[עבד אל-מלכ]], [[מצודה]] גדולה בין שרידי העיר אשר כונתה ב[[ערבית]] '''קָלעתקָלעה אל-מינָהמינָא''' (בעברית: 'מצודת"מבצר הנמל'").{{הערה|ראובן וונש, אורן טל ודורית סיון, [http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=2294 חורבת אשדוד ים], חדשות ארכאולוגיות - חפירות וסקרים בארץ ישראל, רשות העתיקות, 8 באוגוסט 2013}} היא הוקמה במטרה להגן על החוף מפני פלישת אוניות [[האימפריה הביזנטית]]. ב-[[1033]] נפגעה המצודה ב[[רעידת אדמה]]. לאחר מכן, עם סיום [[מסע הצלב הראשון]] ב-[[1099]] והקמת [[ממלכת ירושלים]], יושבה המצודה מחדש על ידי צלבנים, בוצרה ונקראה '''קָסטֶלוּם בֵּרוּאַר''' (בעברית: '"מבצר בֵּרוּאַר'"). המצודה ננטשה סופית ב-[[1260]] עם כיבוש ה[[ממלוכים]] את ארץ ישראל, ושרידיה נשמרו עד היום.
 
שרידי העיר קבורים תחת חולות החוף הדרומי של אשדוד ונחפרים לסירוגין החל משנות ה-60. מ-2013 מתקיימות באופן סדיר עונות חפירה באתר על ידי חוקרים וארכאולוגים מהארץ ומהעולם. בינואר 2014 נפתחו לציבור שתי אחוזות קבר השייכות לבית הקברות של העיר אשדוד-ים מ[[המאה ה-4]] עד [[המאה ה-6]], בהן נקברו בני [[המעמד הגבוה]] מהתקופות הרומית והביזנטית.{{הערה|{{nrg|דליה מזורי|שתי אחוזות קבר מרשימות התגלו באשדוד|538/177|8 בינואר 2014|1|2}}}} בנובמבר 2017, החפירות באתר חשפו רצפת פסיפס בת כ-1,500 שנים, אשר הייתה שייכת לכנסייה או [[מנזר]] [[גאורגיה|גאורגי]] שפעל בעיר במהלך התקופה הביזנטית.{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|רצפת פסיפס מלפני כ-1,500 שנה נחשפה באשדוד|5046957|23 בנובמבר 2017}}}}