הקפת ים המלח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים שישי ושביעי בתבניות עיתונות יהודית היסטורית (תג)
שורה 1:
[[קובץ:מקיפי ים המלח.jpg|ממוזער|250px|משתתפי המסע להקפת ים המלח ביציאתם לדרך 1934. מימין לשמאל: רפי טהון, עזרא כדורי, ראובן הר-צבי, מרדכי הלוי, יצחק אברהמי, דודו אפל, יהודה'לה טל, יונה רביצקי, ברוך זרובבל, אורי יפה, בנימין פוזננסקי, אבשלום יעקבי (אבשולכץ), עדין שולמי.]]'''הקפת ים המלח''' הייתה מסע רגלי שביצעה קבוצה של 14 חניכי תנועת [[המחנות העולים]] סביב [[ים המלח]] בספטמבר [[1934]]. {{ש}}המסע ארך כ-180 קילומטר ונמשך 12 ימים. נראה כי מסע זה היה יחיד במינו, שכן לא תועדה הקפה רגלית של [[ים המלח]] לפניו או אחריו.{{הערה|[[רפי טהון]], '''הקפנו את ים המלח ברגל''', תל אביב: [[הוצאת הקיבוץ המאוחד|הקיבוץ המאוחד]], תשל"ח.}} המסע, שהחל באזור [[קלי"ה]] והקיף את ים המלח ב[[כיוון השעון]], תועד בספר "הקפנו את ים המלח ברגל" (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ח), שחיבר אחד ממשתתפי המסע, [[רפי טהון]] (בנו של [[יעקב טהון]], ולימים חבר קיבוץ [[מעוז חיים]] ויו"ר [[מועצה אזורית בקעת בית שאן]]). הספר התבסס על יומן המסע שכתב מדי יום [[יצחק אברהמי]].
'''הקפת ים המלח''' הייתה מסע רגלי שביצעה קבוצה של 14 חניכי תנועת [[המחנות העולים]] סביב [[ים המלח]] בספטמבר [[1934]]. {{ש}}
המסע ארך כ-180 קילומטר ונמשך 12 ימים. נראה כי מסע זה היה יחיד במינו, שכן לא תועדה הקפה רגלית של [[ים המלח]] לפניו או אחריו.{{הערה|[[רפי טהון]], '''הקפנו את ים המלח ברגל''', תל אביב: [[הוצאת הקיבוץ המאוחד|הקיבוץ המאוחד]], תשל"ח.}} המסע, שהחל באזור [[קלי"ה]] והקיף את ים המלח ב[[כיוון השעון]], תועד בספר "הקפנו את ים המלח ברגל" (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ח), שחיבר אחד ממשתתפי המסע, [[רפי טהון]] (בנו של [[יעקב טהון]], ולימים חבר קיבוץ [[מעוז חיים]] ויו"ר [[מועצה אזורית בקעת בית שאן]]).
 
קבוצת הנערים, שהיו בגילאי 18–20, היו עירוניים בוגרי בתי ספר תיכוניים מתנועת המחנות העולים, שעברו שנת הכשרה בקיבוץ [[נען]] ועמדו בפני הצטרפות לקבוצות החוגים ב[[רעננה]] (שהקימה מאוחר יותר את [[מעוז חיים]]) וב[[מעין חרוד]] (שהקימה את [[בית השיטה]]). המסע תוכנן על ידם במשך זמן רב אך המפה המפורטת ביותר שעמדה לרשותם הייתה ב[[קנה מידה]] של 1:250,000. מלבד מים ומצרכי מזון הם הצטיידו גם בתשעה אקדחים לא חוקיים. חברי הקבוצה היו חברים ב[[ההגנה|הגנה]] וביקשו רשות מ[[שאול אביגור|שאול מאירוב]] לצאת למסע המסוכן ונענו בשלילה. הם פנו אף ל[[ישראל גלילי]] (חבר נען) לשאול בעצתו ואף הוא פסק נגד היציאה למסע. לאחר ויכוח ארוך החליטו חברי הקבוצה להפר את הוראות ההגנה ולצאת כמתוכנן. רק [[אורי יפה]], שהפך ברבות הימים למפקד [[חטיבה 9]] ב[[מלחמת העצמאות]], בחר לקבל את צו ההגנה ובחר שלא להצטרף לטיול.
 
[[קובץ:מקיפי ים המלח.jpg|ממוזער|250px|משתתפי המסע להקפת ים המלח ביציאתם לדרך 1934. מימין לשמאל: רפי טהון, עזרא כדורי, ראובן הר-צבי, מרדכי הלוי, יצחק אברהמי, דודו אפל, יהודה'לה טל, יונה רביצקי, ברוך זרובבל, אורי יפה, בנימין פוזננסקי, אבשלום יעקבי (אבשולכץ), עדין שולמי.]] ב-[[3 בספטמבר]] [[1934]] נסעו חברי הקבוצה באוטובוס עד סמוך ל[[קלי"ה]], ובאותו יום חצו את [[נהר הירדן]] צפונית לשפכו הדרומי לים המלח. ביום השלישי הגיעו לשפך [[ואדי זרקא-מעין]], הנחל השני בגודלו (אחרי [[נחל ארנון]]) הנשפך בגדתו המזרחית של ים המלח. מטרתם הבאה הייתה נחל הארנון, אך הם לא הצליחו למצוא דרך נאותה במצוקים ובקניונים שלחוף הים. מימיהם אזלו והם התפצלו למספר קבוצות של 3-4 אנשים שכל אחת מהן ניסתה למצוא דרך דרומה. בין הקבוצות לא היה קשר, קצב הליכתן היה שונה ורוב חברי הקבוצות סבלו מתשישות, מהחום הרב ומצמא קיצוני. לבסוף, הצליחו שניים מחברי הקבוצה, שהתגברו על המצוקים על ידי שחייה לאורך חוף הימה, להגיע לארנון להצטייד במים ולעלות בשביל לעבר חבריהם שהיו מפוזרים בנקודות שונות באזור.
 
לאחר התאוששות ועליה לשם טיול במפלי הארנון, המשיכה הקבוצה דרומה בקצב מהיר והגיעה לכפר מזרעה שב[[לשון ים המלח]]. המעבר בכפר הירדני, ובמשטרה הנמצאת בו, היה מתוכנן מראש ונבע מחוסר ברירה בגלל תוואי השטח. סיפור הכיסוי להגעת הקבוצה היה כי הם קבוצת תלמידים שחצתה את ים המלח בסירה לשם טיול בארנון וכי סירתם התקלקלה והם צועדים לכיוון [[מפעלי ים המלח|מפעל האשלג שבסדום]]. הסיפור התקבל וניתן לקבוצה להמשיך בדרכה ואכן, הם הגיעו ל[[סדום]] ביום השביעי למסע. בסדום הצטיידה הקבוצה במזון ובמים ואחד מחבריה שחלה התחלף עם אורי יפה שהגיע לסדום כדי להצטרף למחצית השנייה של המסע.
שורה 16 ⟵ 15:
בשנת 1966 שודרה ב[[קול ישראל]] סדרה בת מספר תוכניות בהן סיפרו חלק ממשתתפי המסע את חוויותיהם מהקפת ים המלח.{{הערה|1={{דבר||לוח שידורי הרדיו מ-16 בספטמבר 1966|1966/09/16|02301}}
}}
 
הספר של רפי טהון, '''הקפנו את ים המלח ברגל''' המתאר את המסע, התבסס על יומן המסע שכתב מדי יום [[יצחק אברהמי]].
 
==לקריאה נוספת==
*"רפי טהון, '''הקפנו את ים המלח ברגל" מאת רפי טהון.(תל אביב:,''' הקיבוץ המאוחד, תשל"ח)
* שלומי רוזנפלד, '''מעוז חייו''' - סיפור חייהם של חיה ודודו אפל, מאת '''שלומי רוזנפלד''', הוצאת אפל, מעוז חיים, 2016
 
==קישורים חיצוניים==
* {{דבר||הקפנו את ים המלח - מאת דודו אפל|1935/04/30|00300}} (מתוך "[[מבפנים]]")
* יפתח קוזיק, [http://iftachkozik.wordpress.com/2009/11/24/%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%96%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%99%d7%9c%d7%93-%d7%91%d7%9f-8-%d7%95%d7%a1%d7%91%d7%90-%d7%a9%d7%99%d7%93%d7%a2-%d7%9c%d7%a1%d7%a4%d7%a8/ רשימה מזכרונו של ילד בן 8 וסבא שידע לספר סיפורים - מסע הקפת ים המלח 1934]
* [http://shlomirosenfeld.co.il/?p=2475 סיפור המסע מתוך הספר '''מעוז חייו''' על דודו אפל]
* [http://www.ayelet.org.il/cgi-webaxy/item?671 תיאור המסע באתר קיבוץ איילת השחר]
* {{הארץ|אורי דרומי|טיול שהלהיב דורות של סיירים|1.1498564|4 באוקטובר 2011}}