הלכת בן חיים – הבדלי גרסאות

'''רשות ערעור פלילי 10141/09 אברהם בן חיים נגד מדינת ישראל''' (6.3.2012) הוא [[פסק דין]] מרכזי{{הערה|1=מערכת בתי המשפט - דוברות והסברה {{קישור כללי|כותרת=פסקי דין מרכזיים בבית המשפט העליון לשנת המשפט 2011-2012|כתובת=http://www.news1.co.il/uploadFiles/430996119976044.doc}} 19 בספטמבר 2012}} ו[[תקדים|תקדימי]]{{הערה|[http://www.news1.co.il/uploadFiles/75039088726044.doc דו"ח פעילות הסניגוריה ציבורית 2010-2011], עמוד 46, מאי 2012}} אשר זכה לתהודה משפטית רחבה{{הערה|אסף הרדוף "[http://weblaw.haifa.ac.il/he/Journals/din_udvarim/pabN/h1/%D7%90%D7%A1%D7%A3%20%D7%94%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A3%20-%20%D7%97%D7%96%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA,%20%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%A6%D7%93%D7%A7%20-%20%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%20%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%99%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%94%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%A2.pdf חזות של זכויות, מהות של צדק: סיפורה הרטורי והמהותי של ההכרעה הפלילית]" '''דין ודברים''' ח 1 33 (2014)}}. פסק הדין הוא מבין פסקי הדין הבולטים של [[נשיא בית המשפט העליון|נשיאת בית המשפט העליון]] [[דורית ביניש]]. פסק הדין עוסק ב[[חוק]]יותם של [[חיפוש ותפיסה|חיפושים]], בהם ניתנה הסכמה לחיפוש ה[[משטרת ישראל|משטרתי]] על ידי החשודים או בני ביתם, לאחר שזו נתבקשה על ידי המשטרה. [[בית המשפט העליון]] קבע כי על מנת שהסכמה תכשיר חיפוש כאשר לא מתקיים [[חשד סביר]], ההסכמה הניתנת חייבת להיות '''[[הסכמה מדעת]].'''{{הערה|בשפה המשפטית "הסכמה מדעת" היא הסכמה אמיתית שמקורה ברצון חופשי. על פי רוב משמש הביטוי בהקשר של [[אתיקה רפואית]], ובמשמעות הסכמת מטופל לטיפול רפואי לאחר שקיבל את כל המידע הרפואי הרלוונטי לצורך קבלת ההחלטה. ראה [[הסכמה מדעת]].}} עוד נקבע כי הסכמה מדעת יכולה להתגבש רק לאחר שה[[שוטר]] הבהיר לאזרח כי הוא (האזרח) רשאי לסרב לביצוע החיפוש, וכי לא יאונה לו כל רע אם אכן ישתמש בזכות זו.{{הערה|[http://index.justice.gov.il/Units/SanegoriaZiborit/DohotRishmi/dohot/%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99%202013%20-%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf דוח הפעילות של הסנגוריה הציבורית לשנת 2013], עמוד 12, אוגוסט 2014}} פסק דין זה זכה לכינוי "הִלְכַת בן חיים".

מרבית החיפושים ומרבית התפיסות בהליך הפלילי פוגעים בזכות החוקתית של אדם [[הזכות לפרטיות|לפרטיות]] ולצנעת חייו. חקיקתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו במסגרת [[המהפכה החוקתית]] יצרה מימד חוקתי לדיני החיפוש ותפיסת ראיות{{הערה|אהרן ברק ״הקונסטיטוציונליזציה של מערכת המשפט בעקבות חוקי־היסוד והשלכותיה על המשפט הפלילי (המהותי והדיוני)״ '''מחקרי משפט''' יג 5, 23 (תשנ״ו-1996); בג"ץ 6650/04 '''פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי בנתניה''', פ"ד סא(1) 581}}, ואולם רק בשנת [[2006]] הכריזה הפסיקה, לראשונה בישראל, על האפשרות לפסול ראיות שהופקו שלא כדין, אפילו בלי להישען על סעיף פסילה מפורש בחוקה{{הערה|ע"פ 5121/98 '''טור' רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי''',פ"ד סא(1) 461 (פורסם בנבו, 04.05.2006)}}למרות קביעתה של הלכת פסלות ראיות, אשר אפשרה פסילת ראיות שהתקבלו במסגרת חיפוש בלתי חוקי, המשיכה המשטרה לבצע "חיפושים בהסכמה" תוך שימוש במעטה של חוקיות, ומבלי שהדבר יגיע ל[[ביקורת שיפוטית]]{{הערה|אסף הרדוף "[http://weblaw.haifa.ac.il/he/Journals/din_udvarim/pabN/h1/%D7%90%D7%A1%D7%A3%20%D7%94%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A3%20-%20%D7%97%D7%96%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA,%20%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%A6%D7%93%D7%A7%20-%20%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%20%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%99%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%94%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%A2.pdf חזות של זכויות, מהות של צדק: סיפורה הרטורי והמהותי של ההכרעה הפלילית]" '''דין ודברים''' ח 1 36 (2014)}}.