הבדלים בין גרסאות בדף "תאופנס המודה"

נוספו 20 בתים ,  לפני חודשיים
מ
תבנית קישור לערך באנגלית
מ (←‏הכרוניקה: תיקון קישור)
מ (תבנית קישור לערך באנגלית)
|מקום לידה=[[קונסטנטינופול]]
|תאריך פטירה=[[12 במרץ]] [[818]]
|מקום פטירה=[[סמותרקיהסמותראקה]]
|הקדשה=[[הכנסייה הקתולית]] והכנסייה היוונית אורתודוקסית
|תארים=
לאחר מספר שנים שימש תאופנס כ[[אב מנזר]] אותו ייסד בסמוך לקיזיקוס ומתוקף מעמדו השתתף ב[[ועידת ניקיאה השנייה]], ה[[ועידה אקומנית|וועידה האקומנית]] השביעית של [[נצרות|הכנסייה]]; התכנסה בשנת [[787]] בעיר ניקאה, היא [[איזניק]] של ימינו ב[[טורקיה]]. הוועידה החזירה את מנהג כיבוד ה[[איקונין]] אשר בוטל וגונה ב[[ועידת האיקונוקלסטים]] בשנת [[754]], וסיימה את [[איקונין#איקונוקלאזמה (ניפוץ אלילים) והרפורמציה|מלחמת האיקונין]] (איקונוקלאזמוס) הראשונה. ועידת ניקיאה השנייה היא הוועידה האקומנית האחרונה שמקובלת גם על ה[[נצרות אורתודוקסית|נצרות האורתודוקסית]] וגם על [[נצרות קתולית|נצרות הקתולית]].
 
המחצית הראשונה של [[המאה התשיעית]] הייתה סוערת וקשה עבור תושבי האימפריה הביזנטית וקיסרים התחלפו בתדירות גבוהה וכך גם המדיניות הדתית של האימפריה. עלייתו של [[לאו החמישי, קיסר האימפריה הביזנטית]] בשנת [[813]] סימנה את נפילתו של תאופנס. הקיסר חידש את רדיפת האיקונות והביא את תאופנס לקונסטנטינופול על מנת לשכנע אותו לחזור בו מתמיכתו בהחלטות וועידת ניקאה השנייה. משסירב תאופנס למצוות הקיסר הוא נאסר ועונה. שנתיים לאחר מכן, משעמד תאופנס בסירובו הוא הוגלה לאי [[סמותרקיהסמותראקה]] {{אנ|Samothrace}} בשנת [[817]] ושם נפטר שבועיים לאחר מכן - ביום 12 במרץ (על פי המסורת הנוצרית). על פי המסופר תאופנס ביצע [[נס|מעשי נסים]] רבים '''לאחר''' מותו.{{הערה|1=Gibbon's Decline and Fall of the West (ed. Bury), v. p. 500}}
 
==הכרוניקה==