יחידה 504 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Minidor (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 66:
בספטמבר [[1949]] הקימה היחידה בסיס ב[[טהראן]] שפעל שם מספר שנים, עד להעברתו לאחריות המוסד. הבסיס כונה "הבסיס האחד". הקמת הבסיס הייתה יוזמה של אורי בבאי-שפר, שהיה קת"מ בבסיס [[חיפה]] תחת פיקודו של בנימין וינטר (ממענית), וקיבל את אישורם של מפקד מודיעין 10 דוד קרון ושל [[בנימין גיבלי]]. אורי בבאי-שפר יצא לטהראן, וגייס מספר סוכנים [[עיראק|עיראקים]] אשר הביאו מודיעין רב. בבאי-שפר הצליח להשיג, באמצעות אחד ממקורותיו בעיראק, דו"ח של ועדה פרלמנטרית עיראקית על המלחמה בישראל. הדו"ח, שהועבר להדפסה בבית המדפיס הממשלתי העיראקי, הוצא ללילה אחד, ומספר צעירים יהודים העתיקו את המסמך בשלמותו. הדו"ח תורגם לעברית על ידי סרן [[שמואל שגב|שמואל שגב (סבאג)]], ויצא לאור בשם "מאחורי הפרגוד" בהוצאת [[מערכות]]. [[קובץ: Teheran.JPG |ממוזער||תמונות מבסיס האחד בטהראן]] במבוא לספר כתב אל"מ [[בנימין גיבלי]], ראש [[אגף המודיעין]]: "מסמך זה שהוכן בסמוך כל כך לתום המלחמה, הינו יחיד במינו - לא רק משום היותו רשמי - אלא גם בדיונו הכולל בגורמים הצבאיים והמדיניים כאחד. הוא פורש יריעה רחבה יותר מזו שנגולה לפנינו עד כה בנושא זה: הדיונים בין מדינות ערב לפני החלטת או"מ ב-29 נובמבר 1947 ולאחריה, ההחלטות הסודיות שנתקבלו בדיונים אלה, הערכת מפקדי הצבא את עצמתו הצבאית של היישוב היהודי בארץ, והערכתם את האמצעים הדרושים להם להשגת הכרעה, תיאור מהלכי המלחמה, חילוקי הדעות וגורמי הכישלון הסופי"<ref>{{צ-ספר|מחבר=שמואל שגב (מתרגם)|שם=מאחורי הפרגוד: ועדה פרלמנטרית עיראקית על המלחמה בישראל|מו"ל=הוצאת מערכות|שנת הוצאה=1954}}</ref>.
 
בסוף 1949 נשלח בנימין וינטר לטהראן והיה עם בבאי-שפר שלושה חודשים. בסוף [[1950]] הוחלף אורי בבאי-שפר באהוד רפפורט. בבאי-שפר עבר למוסד, שם עבד עד שנת 1992.[[קובץ:AharonYarivMateAmanEilat1971.jpg|ממוזער|ראש אמ"ן [[אהרון יריב]] ומטה אמ"ן בסיור באילת ב־1965. מימין יעקב קליין מ-[[8200]]; אברהם אילוני, מפקד 8200; אלי זעירא, רמ"ח איסוף; מוטי כץ, רל"ש ראש אמ"ן; אלוף יריב; שמואל גורן, מפקד 504; יצחק בר-און, רמ"ח ארגון; ינאי זקס מ-504; יעקב שני מ-8200, צילם: יעקב קליין (דו"צ)]]החל מ-[[1950]], עת חלק מהדור הראשון התחיל להשתחרר, הצטרפו ליחידה 11 אנשי [[המחלקה הסורית]] ו[[המחלקה הערבית]] ("השחר") והוצבו בבסיסים שונים של היחידה, ובהם: [[יצחק שושן (אבו סחיק)|יצחק שושן]], [[חבקוק כהן]], [[שמעון חורש]], [[אליהו ריקה]], [[יעקב נמרודי]], [[חיים לבקוב]], יעקוב (ז'אק) צביה, [[עקיבא פיינשטיין|עקיבא פיינשטייין]], רחמים (רמי) קוסטיקה, יהודה כהן, גליל אלישיב. רבים מהמשרתים במודיעין 10 בעשור הראשון עברו בהמשך ל[[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|מוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים]] ושירתו שם שנים רבות.
 
בדצמבר [[1951]], במהלך פגישה עם סוכן ב[[מצד חצבה|עין חוסוב]] (עין חצבה), רצחה חוליית [[בדואים]] מ[[ירדן]] את הקת"מ [[חבקוק כהן]], את אחד ממאבטחיו ואת הסוכן עצמו. כהן היה החלל הראשון של היחידה{{הערה|{{מבט מל"מ|יוסף לוי|כל כלב ביג'י יומו|96191588|30|60, יוני 2011}}}}. בספטמבר 1954 רצחו שני סוכנים סורים שהגיעו לפגישה באזור [[שער הגולן]] את הקת"מ יעקב אלישע.
שורה 83:
 
בשנת [[2001]] רצח סוכן פלסטיני את מפעילו, קצין היחידה [[סא"ל]] {{יזכור|1=יהודה%20אדרי/en_6bb7f8662c523597710864e1b9f52cef|2=יהודה אדרי}}{{הערה|{{ynet||"המידע שהביא יהודה הציל רבים"|819248|15 ביוני 2001}}}}.
 
 
==מפקדי היחידה==