אדריכלות יפנית – הבדלי גרסאות

שני עובדים לשעבר של איטו, האדריכלית [[קזויו סג'ימה]] והאדריכל <!--{{קישור שפה|אנגלית|Ryue Nishizawa|-->ריו נישיזאווה<!--}}-->, הקימו ב-1995 את שותפות <!--{{קישור שפה|אנגלית|SANAA|-->|SANAA<!--}}-->. הם תכננו חללים שקופים וקלים, שהציגו את תנועות דייריהם. ב-2001 תכננו חנות ל[[כריסטיאן דיור (חברה)|כריסטיאן דיור]] בשיבויה, טוקיו, שהזכירה את המדיאטק שתכנן איטו, עם יריעות אקריליות לבנות מגניבות שסיננו את האור וחשפו חלקית את תכולת החנות. דינמיקת הנזילות שלהם נבנתה ב<!--{{קישור שפה|אנגלית|Rolex Learning Center|-->מרכז הלמידה של רולקס<!--}}--> ב[[בית הספר הפוליטכני הפדרלי של לוזאן]], שהושלם ב-2010. בוצעה רצפה גלית מתחת לגג מעטפת מבטון רציף, שיציקתו בוצעה ברצף במשך יומיים. ממעוף הציפור, נראה המבנה כמו תא ביולוגי מנוקד בחצרות פנימיות. ב-2009 הם תכננו ב[[גלריית סרפנטיין]] בלונדון, ביתן קיץ עם גג אלומיניום צף שנתמך על ידי עמודים דקים. ב-2010 זכו שניהם ב[[פרס פריצקר]] לאדריכלות. ב-2013 זכה בפרס פריצקר האדריכל איטו, ב-2019 זכה בו אראטה איסוזקי, אנדו זכה ב-1995, וב-1993 זכה פומיהיקו מאקי.