טירונות (צבא) – הבדלי גרסאות

האימונים הבסיסיים שונים ממדינה ומדינה, באופן טבעי. הטירונות במדינות שבהם אין [[גיוס חובה]] שונה מהטירונות של מגויסי חובה, וישנו הבדל בין טירונות שנועדה להכשיר חיילים שישרתו ביחידות בהן נדרש [[כושר גופני]] גבוה לבין טירונות המיועדת לחיילים המיועדים לשרת ביחידות שבהן הדגש הוא על כישורים טכניים גבוהים. עם זאת, ניתן לסמן כמה מרכיבים עיקריים המשותפים לרוב הצבאות.

בדרך כלל עוברים המועמדים לגיוס מבדקים ומיונים, שנועדו לסווג אותם על פי סוג הבריאות, כישורים טכניים, מיומנויות קוגניטיביות ועוד. בהתאם לסיווג שנקבע מזומנים המתגייסים למסלול טירונות מתאים. בכמה מדינות נעשה חלק מהמיון במהלך הטירונות ולא לפניה.

שלב הטירונות בהכשרה הצבאית הוא למעשה תוכנית אימונים אינטנסיבית הנמשכת מספר שבועות או מספר חודשים, ומטרתה להעביר את המגויס ממצבו הקודם, כאזרח, למצב חדש ושונה, כחייל, על כל הנורמות החברתיות הנגזרות מכך, ולהרגיל אותו למלא את המשימות החיוניות הנדרשות בכוחות צבאיים.

לתהליך החיברות כמה מאפיינים. מהטירונים החדשים נשללת החירות; זכותם לצאת מתחומי המחנה הצבאי שבו הם נמצאים נאסרת או לכל הפחות מוגבלת מאד. לכל המגויסים ניתנת זהות אחידה והזהות האישית מוגבלת מאד: שערם מגולח או מסופר ב[[תספורת]] קצרה מאד, לכולם מנופקים [[מדים]] אחידים וניתן לכולם [[מספר אישי (צבא)|מספר אישי]]. הם משוכנים במגורים שבהם יש מעט מאד פרטיות, לעיתים קרובות לא נעשה שימוש בשם הפרטי אלא בשם משפחה בלבד, וכל גילוי של ביטוי אישי מוגבל ומצומצם מאד. סדר יומם של הטירונים נשלט ומנוהל עד הפרטים הקטנים ביותר, כולל הדרך הנכונה לסידור המיטה, לצחצוח הנעליים, לסדר את חפציהם, וכיוצא בזה. כל סטייה מסדר זה נענשת.

במהלך הטירונות מופעלים על הטירונים גורמי לחץ רבים, ללא הפסקה. [[שינה]], מזון ומחסה נמנעים או מצומצמים מאד; בטירונים מוטחים עלבונות אישיים, ולעיתים מופעלת כלפיהם תוקפנות פיזית או פקודות הגורמות להם השפלה. האווירה הנוצרת גורמת לטירונים להטמיע ולהפנים את הנורמות הצבאיות ללא הזדמנות לשקול אותן, לבקר ולבחון אותן. הטלת עונשים קולקטיביים כשגרה, על קבוצת חיילים שבאה מרקע אזרחי שבו ה[[אינדיבידואליזם]] הוא ערך מרכזי, מגבשת את ה[[קונפורמיות]] של קבוצת החיילים ומרתיעה חיילים בודדים מגילויים של עצמאות. [[לחץ חברתי|הלחץ החברתי]] גורם לכך שהקבוצה אחראית על מעשיו של כל אחד מהחברים בה. הלחץ על הקבוצה יוצר במקביל גיבוש חברתי ונאמנות הדדית חזקה, שונה במהותה מקשרי ידידות שהכירו בחיים האזרחיים. גיבוש חברתי זה מסיע ליחידים להתגבר על המעצורים הנפשיים שעלולים להיות ליחיד בעת קרב.

חלק מהחיברות שעוברים הטירונים עוסק בגיבוש זהות צבאית מקצועית, שהטירונים מוכוונים להיות גאים בה, ובפרט בזהות היחידתית. סיפורי [[מורשת קרב]] וסמלים שונים (כמו [[תג יחידה]], סיכות, תגים ואמצעי זיהוי אחרים המציינים השתייכות ליחידה, [[כומתה]] או כובע, וכדומה) מחזקים את תחושת הטירונים בדבר עליונות היחידה אליה הם משתייכים, לעומת יחידות, זרועות או ענפים אחרים בצבא, וגם לעומת החיים האזרחיים.

במסלולי טירונות שונים, בעיקר קרביים, ישנה נשירה של חניכים מן המסלול. הסיבות לנשירה יכולות להיות יזומות על ידי סגל ההדרכה, בעיקר בשל בעיות [[משמעת]] ביצועים נמוכים ואי-התאמה אישית או חברתית, על פי סטנדרטים הנקבעים לכל יחידה. טירונים אחרים נאלצים לפרוש בשל פציעות. במסלולי אימונים התנדבותיים יכולים הטירונים להחליט מרצונם על פרישה מן המסלול.