נייר ערך – הבדלי גרסאות

אחת השאלות הבוערות היא מהו נייר ערך. דרך אחת להגדיר זאת נעשית באמצעות דוגמאות של סוגי ניירות ערך קונקרטיים (כפי שנעשה לעיל). ההגדרה האמריקאית, כפי שמופיעה ב-Securities Act 1933, מגדירה את ניירות הערך באמצעות שורה של סוגי ניירות שונים (מניה, אג"ח, נייר ערך מסחרי, אופציה, [[חוזה עתידי]] וכו'). לצד הדוגמאות ישנם [[מושג שסתום|מושגי שסתום]], כלומר הגדרה כללית שתאפשר להכניס תחת הגדרת ניירות הערך גם סוגים שונים של ניירות שאינם מופיעים בהכרח בהגדרה הקונקרטית. כך למשל "חוזה השקעה". הפסיקה האמריקאית (בפס"ד Howey) קבעה ארבעה כללים שיאפשרו לזהות מבחינה מהותית מהו נייר ערך: א. [[השקעה]] של כסף; ב. ביוזמה משותפת של אנשים (לא בהכרח חברה בע"מ); ג. בכוונה להרוויח עוד כסף; ד. ללא מאמץ או תרומה כלשהי מצד המשקיע. חשיבות השאלה המושגית נובעת מחובות שונים שמטילים דיני ניירות הערך על המנפיקים - כך, למשל, כדי להנפיק נייר ערך חייבים לכתוב [[תשקיף]] ש[[הרשות לניירות ערך]] תאשר.

לדוגמה - חברות בתחום ה[[תחבורה]] תלויות באופן ישיר באספקת [[נפט]], ועל כן שערי מניותיהן יטו לרדת בתקופות בהן ישנה עלייה במחירי הנפט. בדומה לכך לרוב אירועים של חוסר יציבות מדינית או פוליטית יגרמו לתנודות כלפי מטה בשערי ניירות הערך, מאחר שסוחרים רבים יותר יחששו לאירועיםמאירועים אשר יזיקו לחברה ויפגעו ברווחיותה.