נבטים (מאכל) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפעיל הגנה על הדף "נבטים (מאכל)": השחתות רבות ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (פוקעת ב־15:26, 16 בפברואר 2021 (UTC)) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (פוקעת ב־15:26, 16 בפברואר 2021 (UTC))) |
אליצור יחיא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
המאכל נבטים הוא אוסף [[נבט]]ים
הנבט הוא מאכל בריא שצריכתו על בסיס יומי מהווה מקור של וויטמינים ומינרלים לגוף.
ב[[קיטניות|קיטנית]] עצמה ישנם וויטמינים ומינרלים, וכשמנביטים אותה היא מכפילה ומשלשת{{הבהרה|האם באמת נוספים מרכיבים? או שהופכים להיות יותר זימינים ונוחים לפירוק}} את כמות [[ויטמין|הוויטמינים]] [[מינרל|והמינרלים]].
===דרך ההכנה===
{{ערך מורחב|הנבטה}}
את רוב הזרעים והקטניות אפשר להנביט בקלות ע"י שרייה במים והנחה במצע לח לכמה ימים. הנבטה במצע של אדמה תספק נבטים ארוכים יותר. מניחים במקום חשוך עד להופעת השורשון ולאחר מכן במקום מואר ללא קרני שמש ישירות על מנת לאפשר פוטוסינטזה.כדי שלא יווצר עובש נדרש לשטוף מידי פעם ושמירה על לחות מינימלית. בחנויות טבע ניתן לקנות "מנבטה" חשמלית ששומרת על כמות מים מבוקרת. יש המזהירים מפני צריכת נבטים שעלולים להכיל כמות רבה של חידקים, וממליצים לאוכלם מבושלים. בשנים האחרונות נפוצים מאוד נבטים מסוגים שונים בשווקים וחנויות כיון שמדובר בגידול עדין, מומלץ לבדוק את טריות המוצר מעיפוש.
===נבטוטים===
בשלב הראשוני לאחר השרייה גדל שורשון קטן לבן והזרע עדיין ניכר מכונים נבטוטים. אפשר לאוכלם חיים כתוספת לסלט או לבשלם. השרייה גם ללא נביטה (מכונה "טרום נבוט") משביחה את הערך התזונתי ומקצרת את זמן הבישול ולעיתים מאפשרת לאכול אף ללא בישול.
==בהלכה==
רוב הנבטים הנמכרים לאכילה מונבטים במגש על גבי צמר גפן או ספוג וככל [[הידרופוניקה|גידולי מים]] ישנם ספקות בהלכה בדינם. גם בנבטים שצמחו באדמה שבעציץ יש דינים שונים.
בגידול מים הסתפקו האחרונים האם לדמותם למה שגדל מעצמו ללא שום מצע{{הערה|מן האויר ומקורו בתוספות שבת נ ע"ב בצלים שצמחו בחלון או טמונים בקרקע לא למטרת הצמחה}} אמנם יש מסתפקים בגידולי מים שמוספים להם חומרי הזנה שמא כך המים נחשבים כאדמה דלילה{{הערה|כך כותב הרב חיים קנייבסקי בדרך אמונה תרומות פ"ב ביאור ההלכה ד"ה אוכל. ובשבט הלוי או"ח סימן ע"א סברא דומה}} .
====מעשרות ושביעית====
נחלקו הפוסקים הם יש איסור זריעה בשביעית בגידולי מים. רבים נוהגים כהכרעת החזון אי"ש שמים אינם נקראים "שדה" ואין מצוות שמיטה נוהגת אם הוא בתוך הבית{{הערה|צירוף של שני דינים רק בתוך בית וגם בגידול מים}}{{הערה|פסק החזו"א אינו מובא בספרו ונכתב משמו בחיבורים שונים ויש המפקפקים בסמכותו}}.
הזרעים שאותם מנביטים חייבים בתרומות ומעשרות לפני ההנבטה אם הם כאלו שראויים לאכילה{{הערה|רמב"ם}}. הנבטים שגדלו לרוב הפוסקים אינם חייבים בתרומות ומעשרות ככל גידולי מים להרבה פוסקים{{הערה|הסיבות להקל הם בצירוף שהחיוב דרבנן בעציץ שאינו נקוב וגם אינו דגן תירוש ויצהר ורוב הראשונים סוברים שאינו דאורייתא}}{{הערה|דרך אמונה תרומות פ"ב ביאהה"ל ד"ה אוכל}} אך כיון שהלכה זו מסופקת נוהגים להפריש תרו"מ בלא ברכה.
במקרה שגדלו במצע של אדמה בכלי שאינו נקוב (נקרא כיום [[מצע מנותק]]) חייבים בתרו"מ אמנם מדרבנן ולא מדאורייתא{{הערה|בבלי פסחים לה. ועוד}}.
====ברכה====
במקרה שהונבטו על מצע של אדמה (אף אם ב[[עציץ שאינו נקוב]]) ברכתם [[בורא פרי האדמה]]{{הערה|מוכח כן בבלי ברכות מז לגבי ברכת המזון. ובירושלמי ספק בדין זה אמנם החיד"א כתב שאין זה ספק-השיטות ביחווה דעת ח"ו יב}}
אך בגידול מים נחלקו הפוסקים האם יש לברך על גידולי מים כברכתם הרגילה או ככמהין ופטריות שאינם יונקים מן האדמה כרגיל ולכן ברכתם שהכל. הרב בן ציון אבא שאול{{הערה|אור לציון ח"ב פרק י"ד }} פסק לברך אדמה כברכת מי ן הקטנית שבמקורה גדלה באדמה. אך רוב הפוסקים כתבו לברך [[שהכל נהיה בדברו|שהכל]] ולו משום ספק{{הערה|הרב עובדיה יוסף יחווה דעת ח"ו סי' יב הרב שמואל וואזנר שבט הלוי}}
====שבת====
השריית זרעים במים כדי להצמיח{{הערה|זמן השרייה להתחייב תלוי בדיון בפוסקים. היד החזקה פ"ח ומג"א של"ו אגלי טל מלאכת זורע נשמת אדם כלל י"א}} אסורה בשבת משום [[מלאכת זורע]]. ואף זילוף מים בשבת במצע הגידול אסור מן התורה. אם מונחים עדיין על מצע הגידול אסור לנוטלם בשבת משום [[מלאכת קוצר]]{{הערה|יתכן שהוא איסור דאורייתא אף שבעציץ שאינו נקוב איסור קוצר אינו מן התורה כיון שזהו מקום גידולם}} ולכן צריך לעוקרם לפני שבת ואם לא עשה כן הם [[מוקצה|מוקצים]] כל השבת{{הערה|גם אם נעקרו על ידי גוי לצורך עצמו כדין מוקצה של פירות מחוברים}}.
====כלאיים====
צריך להיזהר שלא להנביט יחד זרעים מינים שונים אף בגידול מים בתוך הבית{{הערה|חזון אי"ש יו"ד קעז סובר שיש בכלאים איסור גם בבית}} שיש בזה חשש איסור תורה של [[כלאי שדה]]{{הערה|קובץ שערי תורת הארץ מאמרו של הרב דב לנדו כלאים בגידולי מים}}.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|מזון}}
| |||