מרכז הכרמל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 73:
האדמות סביב [[מגדל מים|מגדל המים]] ניקנו על ידי משפחת [[מרדכי בן-ציון]] ומקורביהם{{הערה|לרובם היה קשר משותף עם [[איתמר בן-אב"י]] וחברו [[אלכסנדר אהרנסון]]}}, וכונו במשך שנים שכונת בן-ציון{{הערה|כיום כיכר היינריך היינה.}}. האדמות נקנו בגיבוי בנק אמריקה-א"י שהוקם על ידי בן-ציון. סביב מתחם ייחודי זה נבנו בתי מלון והוקמו [[תחנת כיבוי אש]] ותחנה מטאורולוגית.
 
מרכז הכרמל (המרכז המסחרי עצמו{{הערה|השמות ההיסטוריים המקוריים הם: "כרמל מרכזי" לשכונה, ו"מרכז הכרמל" למרכז המסחרי.}}), שתוכנן על ידי [[אנה קלפהולץ]] נבנה מתוך ראייה אורבנית ארוכת טווח. המרכז, שבבסיסו נשאר כפי שתוכנן, בנוי מפסאז', שורות חנויות ומעליהן שתי קומות מגורים. בתחילה התנגדו התושבים לבניית המרכז המסחרי, בעיקר מסיבות של רעש.
 
באדמות בירינג הוקם בשנים 1947-1946{{הערה|המתחם הוקם אחרי שנפתרו כל בעיות הרישום של בירינג ושותפו.}} מתחם מגורים לעובדי [[בתי זיקוק לנפט (חברה)|בתי הזיקוק]], אשר היה שכונה סגורה, מוקפת חומה ושמירה בשערה (כיום רחוב הצופים){{הערה|זאת לא הייתה שכונת פועלי מפעל היחידה בחיפה. גם [[נשר (עיר)|נשר]], "שיכון (נאות) שחר" (של נהגי השחר - כיום רחבת בן ארצי), שכונת "במסילה" של עובדי "סולל בונה" ועוד נבנו כשכונות כאלו.}}. המתחם תוכנן על ידי האדריכל אלפרד גולדברגר (Alfred Goldberger), האדריכל שתכנן את בניין ה[[קזינו בת גלים|קזינו]] בבת גלים{{הערה|בן ארצי, '''להפוך מדבר לכרמל''', עמ' 86}}. חדר השמירה שופץ בסוף המאה ה-20.